הלכה ליום חמישי ט' אדר תשפ"ב 10 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דוד חיים בן איריס עדינה

הוקדש על ידי

איריס

עמידה בקריאת התורה

שאלה: ראיתי בבית כנסת של אשכנזים, שכולם עומדים בשעת קריאת התורה, האם נכון לנהוג כן?

תשובה: המרדכי במסכת שבת (סימן תכב) כתב שמהר"ם היה עומד בשעת קריאת התורה. ומנהג זה הובא הרבה בדברי הפוסקים. ומקורו בספר נחמיה (פרק ח), ששם מובא שעזרא הסופר עמד לקרוא בתורה, וכשפתח את ספר התורה "עמדו כל העם", כמו שנאמר: "וַיַּעֲמֹד עֶזְרָא הַסֹּפֵר עַל מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר, וַיַּעֲמֹד אֶצְלוֹ מַתִּתְיָה וְשֶׁמַע וַעֲנָיָה וְאוּרִיָּה וְחִלְקִיָּה וּמַעֲשֵׂיָה עַל יְמִינוֹ וכו', וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם, כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה, וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם". נמצא אם כן מפורש לכאורה בפסוק, שנהגו לעמוד בשעת קריאת התורה.

אולם בסדר רב עמרם גאון (ח"ב סימן כה) כתב לדחות את המנהג הזה, והסביר, שאותם שמפרשים את הפסוק "עָמְדוּ כָל הָעָם", שהכוונה היא שעמדו ממש על רגליהם, הרי הם טועים בהבנת הפסוק, כי בגמרא במסכת סוטה (דף לט.) מובא בפירוש, שאמר רבא בר רב הונא, כיון שנפתח ספר תורה, אסור לדבר אפילו בדברי הלכה, שנאמר, "וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם", ואין עמידה אלא שתיקה. כלומר, מה שנאמר "עמדו", הכוונה היא ש"שתקו", כמו שנאמר בספר איוב (פרק לב): "וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד", כלומר, "עמידה" בלשון הנביא, אפשר לפרשה בלשון "שתיקה". ולפיכך כתב רב עמרם גאון, שאין סמך למנהג זה שנהגו בכמה מקומות לעמוד בשעת קריאת התורה.

ואמנם בספר האגודה כתב, שאף על פי שפירוש הפסוק "עמדו", הכוונה היא ששתקו. מכל מקום, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ופשט הדברים הוא שהם פשוט עמדו על רגליהם, ולכן, אף על פי שיש ללמוד מהפסוק שאסור לדבר בשעת קריאת התורה, בכל זאת אפשר ללמוד מכך גם דין נוסף, שיש לעמוד על הרגליים בשעת קריאת התורה.

ומכל מקום למעשה, לדעת רוב הפוסקים, ובכללם רבותינו, רב עמרם גאון והרמב"ם (בתשובה בשו"ת סימן מו) ומרן השלחן ערוך (סימן קמא), שאין חובה לעמוד בשעת קריאת התורה. ורק אצל האשכנזים יש שנהגו במנהג זה, שהרי הביא אותו בפירוש הרמ"א (בסוף סימן קמו). ומכל מקום אף הם אינם נוהגים כן (לדעת רוב הפוסקים), אלא בדרך חומרא בלבד. ואצל הספרדים לא שמענו בכלל ממנהג כזה, שהרי אפילו רבינו האר"י היה יושב בשעת קריאת התורה (כף החיים שם). וכן נהגו כל גדולי הספרדים, וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה יושב בשעת קריאת התורה.

לכן לסיכום: הספרדים יושבים בשעת קריאת התורה. ואצל האשכנזים יש שנהגו לעמוד, מפני שצריך אדם לחשוב בעצמו בשעת קריאת התורה כאילו קבלה מהר סיני, שאז עמדו כולם סביב ההר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה