הלכה ליום ראשון י"ב אלול תשס"ז 26 באוגוסט 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

בנה יצחק

שאלה: האם יש חיוב מן הדין לייחד ספוג (סקוטצ' ברייט) נפרד למאכלי בשר ולמאכלי חלב?

תשובה: כבר הזכרנו כמה פעמים שאם היה מאכל בתוך כלי כשהוא רותח, הרי נבלע טעם מאותו מאכל בכלי, ולכן לכאורה יש לייחד ספוג מיוחד לכלי בשר ולכלי חלב, משום שיש לחוש שתישאר חתיכת בשר על גבי הספוג ואחר כך היא תיתן טעם בתוך כלי חלבי. אלא שזה אינו, משום שבדרך כלל לא משתמשים במים רותחים (שהיד נכווית מהם) כששוטפים כלים, ואם כן מים כאלה לא יכולים לגרום שיבלע משהו מן המאכלים שעל הספוג בכלים. ולכן מעיקר הדין אין צריך לייחד ספוג לשטיפת כלי חלב לחוד, ולשטיפת כלי בשר לחוד, ואפשר להשתמש בספוג אחד לשניהם. ומכל מקום כבר נהגו רבים לייחד ספוג לכלי חלב וספוג לכלי בשר, והוא מנהג טוב.

ומה שכתבנו שכיון שהמים אינם רותחים, אין בכוחם להבליע אוכל בכלים, היינו שאינם חמים כל כך שהיד סולדת בהם, דהיינו שאין היד נכווית מהם כלל,  ואפילו המים הנמצאים בכלי המונח על האש, כל זמן שלא הגיעו לדרגת חום כזו שהיד סולדת בהם, אינם גורמים לבליעה כלל.

וכן מעיקר הדין אין חובה לייחד בבית שני כיורים, אחד לכלים חלביים ואחד לכלים בשריים, ואפילו אם יתכן מצב שישפכו בכיור מים רותחים ממש, ויש בתוכו באותה שעה כלים עם שיירי מאכל, מכל מקום אין בכך כדי לאסור בדיעבד, ומכל מקום אין לשים בכיור כלים עם שיירי מאכלי חלב, וכלים עם שיירי מאכלי בשר ביחד, ולשפוך עליהם מים רותחים, אלא רק בזה אחר זה, דהיינו ששוטף בכיור במים רותחים מאכלי חלב ואז שוטף את הכיור, ואחר כך יכול לרחוץ בכיור כלים של מאכלי בשר ולשוטפם,  אבל אין לשפוך עליהם מים רותחים כששניהם ביחד. ומכל מקום המנהג כיום אצל רבים לייחד שני כיורים, אחד לבשר ואחד לחלב, כדי שלא לבוא לידי מכשול, ובפרט שיש מן הפוסקים שסוברים שחיוב זה הוא מן הדין ממש.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה