הלכה ליום ראשון י' כסלו תשפ"ב 14 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב יוסף בן אהרן נזרי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

הפשרת חלה קפואה בשבת

שאלה: האם מותר להוציא מהמקפיא בשבת אחר הצהרים חלה קפואה, כדי שהיא תהיה מוכנה לאכילה בסעודת "מלוה מלכה" שבצאת השבת?

תשובה: שורש השאלה, משום שבדרך כלל, אסור להכין שום דבר משבת ליום חול. ולמשל, אסור לסדר את השלחן בשבת, כדי שהוא יהיה מסודר לקראת מוצאי שבת. וכן אין לשטוף את הכלים של סעודת שבת אחר הצהרים, עד לאחר השבת. ולפיכך לכאורה, יהיה עלינו לאסור להפשיר בשבת חלה קפואה, שהרי הוצאתה מן המקפיא נעשית כדי שהיא תהיה מוכנה למוצאי שבת.

וכן פסק להלכה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בספר שלחן שלמה סימן רצ), שאין לעשות שום פעולה בשבת שהיא מיועדת להכנת דבר למוצאי שבת. ולכן אין להתיר להוציא בשבת חלה מהמקפיא, כאשר הכוונה היא שתהיה החלה מופשרת לסעודה שלאחר השבת.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ב עמ' תמז) הביא את דברי ה"חיי אדם", שכתב, שכל שיש צורך מצוה בדבר, אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת. אבל באופן שאין אפשרות להכין את הדבר לאחר השבת, אין איסור בזה. גם בשו"ת מהרש"ג כתב, שאין איסור בהכנה צורך יום חול, אלא כשכוונת המכין היא לחסוך לעצמו זמן לאחר השבת. אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת.

ולאור דבריהם כתב מרן זצ"ל, שנראה לו להתיר להפשיר בשבת חלה קפואה לצורך מוצאי שבת, שהרי הדבר נעשה לצורך מצוה, לצורך סעודת מלוה מלכה של מוצאי שבת. ועוד, שלא ניתן לעשות כן לאחר השבת, ולכן אין זה בגדר ההכנה שנאסרה בשבת לצורך יום חול.

ועוד הביא מרן זצ"ל סימוכין לדבריו, ולכן להלכה, מותר להפשיר בשבת חלה קפואה, כדי שניתן יהיה לאכול ממנה לאחר השבת בסעודת מלוה מלכה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני הבדלה וסעודה רביעית

אורך השיעור: 00:52:29         הורד     (24.03 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום.
רשום: "אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת." וגם "רשום אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת."

לא הבנתי למה מותר להפשיר חלה בשבת לצורך סעודת מלווה מלכה. אי אפשר להפשירה לאחר השבת בתנור או מיקרוגל? י' כסלו תשפ"ב / 14 בנובמבר 2021

במחשבה שנייה, אף על פי שיש אופן שיוכל לחמם בתנור וכדומה, מכל מקום מאחר וכעת הוא רוצה להפשיר כך, מעיקר הדין אפשר להקל בזה, שזו צורת ההפשרה הרגילה. 

שלום.
רשום: "אין זה נקרא "הכנה" האסורה בשבת, אלא אם הדבר יתאפשר בקלות גם לאחר השבת." וגם "רשום אבל בדבר שלא תהיה אפשרות לעשותו לאחר השבת, אין איסור לעשותו ביום שבת."

לא הבנתי למה מותר להפשיר חלה בשבת לצורך סעודת מלווה מלכה. אי אפשר להפשירה לאחר השבת בתנור או מיקרוגל? י' כסלו תשפ"ב / 14 בנובמבר 2021

כמובן שמדובר באופן שאין אפשרות לחמם על ידי מיקרוגל כמו שכתבת. תבורך,

בהמשך לדבריכם לגבי הפרשת חלה: לעתים אני מכין לפני שבת ומקפיא בצק לצורך אפייה במוצ"ש לסעודה רביעית. האם ניתן להוציאו בשבת כדי שיפשיר, או שמשום שזה בצק שאינו מתוכנן להיאכל כבצק, יש כאן סיבה צדדית לאסור? כ"ב חשון תשע"ז / 23 בנובמבר 2016

אסור בהחלט להפשיר את הבצק בשבת, משום שהוא מוקצה לגמרי מחמת גופו, שאינו ראוי למאכל, ואסר להזיזו בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה