הלכה ליום ראשון כ"א אלול תשפ"א 29 באוגוסט 2021

תקיעת שופר

  מרן זצ"ל בעצרת תשובה בעיר בת ים

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות.

סדר התקיעות הוא, תשר"ת, תש"ת, תר"ת. תשר"ת, הכוונה, תקיעה, שברים, תרועה ותקיעה. תש"ת הכוונה, תקיעה שברים תקיעה. ותר"ת הכוונה, תקיעה, תרועה ותקיעה.

וידוי בין התקיעות
נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים, האם יש לומר וידוי בין התקיעות, (כפי שמודפס בהרבה מחזורים), או שאסור לומר וידוי בין התקיעות. ושורש המחלוקת בזה, הוא מפני שיש מחלוקת בין רבותינו הראשונים, האם כל התקיעות שאנו שומעים, (תשר"ת תש"ת תר"ת), חובה עלינו לשומען, מפני שיש לנו ספק איזו מהן היא התקיעה הנכונה, או שהאדם יוצא כבר ידי חובתו בשמיעת התשר"ת בתחילת התקיעות.

ולדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אנו עושים את כל התקיעות הללו, מפני שיש לנו ספק איזו מהן היא הנכונה. וזו דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. ולכן למעשה, אסור לומר וידוי בין התקיעות, ואף מי שנהג כן, והיה אומר וידוי בין התקיעות, צריך לבטל מנהגו, משום שנכנס בזה לחשש ברכה לבטלה, ולספק אם חייב לחזור שוב ולברך על התקיעות.

ומכל מקום, אם רוצה להרהר את מילות הוידוי בלבו בלבד, רשאי לעשות כן בין התקיעות, אבל בשעת התקיעות עצמם ידום ויקשיב היטב לקול השופר.

דין הנשים
נשים פטורות ממצות שופר, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא, (מצוה שהיא בקום ועשה, ותלויה בזמן מסויים), וכל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות מהן, כמו שביארנו בכמה הזדמנויות. ומכל מקום נהגו הנשים להחמיר על עצמן ולבוא לבית הכנסת לשמוע תקיעת שופר. ואשה שלא היה באפשרותה לבוא לבית הכנסת, יכולה לשמוע תקיעת שופר בבית, (או בבית הכנסת בשעות הצהרים כפי שמקובל בכמה מקומות). ולמנהג הספרדים, אין לברך על תקיעת שופר כאשר תוקע עבור נשים, מפני שהנשים אינן מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא. ויש נשים מעדות אשכנז שנוהגות לברך לעצמן על תקיעת שופר, ויש להן על מה שיסמוכו. ומכל מקום אין לתוקע עצמו לברך עבור נשים, גם למנהג זה.

כל היום כשר למצות שופר, מהנץ החמה ועד לשקיעתה, ולכן הבא לתקוע בשופר עבור הנשים, רשאי לתקוע כל היום כולו עד שקיעת החמה.

כוונת המצוה
כלל גדול בידינו, כי "מצות צריכות כוונה", וכפי שביארנו כמה פעמים. ועל כן, השומע קול שופר בראש השנה, צריך שישים לבו, לכוין שבשמיעת קול השופר הוא מקיים את מצות השופר, ויתעורר לבו בתשובה לה' יתברך, שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

ראש השנה

אורך השיעור: 01:00:16         הורד     (12.75 MB)

דיני תקיעת שופר

אורך השיעור: 00:42:23         הורד     (12.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני בעל תוקע במניין בהנץ החמה ולאחר מכן הולך לתקוע במניין אחר, האם מותר לי לדבר או לעניין בדברי תורה בין התקיעות? כ"ד אלול תשע"ה / 8 בספטמבר 2015

רשאי להפסיק בדיבור לאחר שתקע שלושים קולות הראשונים

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה