הלכה ליום שני ט"ו אב תשפ"ד 19 באוגוסט 2024

זמן ברכות השחר

שאלה: מי שמסיבה כל שהיא לא בירך ברכות השחר בבוקר, ולא נזכר עד הצהריים, האם רשאי לברך ברכות אלו בצהריים?

תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו שהנשים חייבות לברך ברכות השחר. והבאנו מה שכתבו בתשובות הגאונים, שהנשים חייבות בברכות אלה לפי שאינן בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא" שהנשים פטורות ממנה, אלא היא מצות עשה שאינה תלויה דוקא בזמן מסויים.

ומכאן הוכיח מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמצות ברכות השחר אינה מוגבלת בזמן, ואפילו אם לא בירך בבוקר, ונזכר רק בצהריים, אחר חצות היום, גם כן רשאי לברך, שאם לא נאמר כן, נמצא שברכות השחר הן בכלל מצות עשה "שהזמן גרמא", שהרי הן תלויות בזמן, וכדין קריאת שמע, שמכיון שיש זמן וגבול למצות קריאת שמע, "בשכבך ובקומך", הנשים פטורות מעיקר הדין מקריאת שמע, כמו שביארנו כבר. ואם כן, אחר שהגאונים כתבו שגם נשים חייבות בברכות השחר, על כרחינו לומר שזמנן כל היום, אפילו אחר חצות היום. ועל כן נראה שברכות השחר, אף שמצוה לברכן בבוקר, מכל מקום אם טעה ולא בירך, רשאי לברכן כל היום כולו.

אולם הגאון מליסא בסידור עץ החיים כתב, שברכות השחר שייכות דוקא ב"שחר", ואחר ארבע שעות (זמניות) מזריחת החמה אי אפשר לברכן. וכדין ברכות קריאת שמע, שאין לברכן אחר ארבע שעות מהזריחה. גם הגאון רבי שלמה קלוגר ז"ל בספר החיים כתב שאין לברך ברכות השחר אלא עד זמן חצות היום (כלומר, עד סוף שש שעות מזריחת החמה), אבל בשעות הצהריים אי אפשר לברכן.

ולפי דבריהם לכאורה הנשים פטורות מברכות השחר, שהרי הן תלויות בזמן מסויים.

אולם באמת שדעת רוב הפוסקים שזמן ברכות השחר נמשך כל היום כולו, וברכות אלה אינן תלויות בזמן כלל ועיקר, וכן דעת הגאון רבי אליהו מוילנא בספר מעשה רב, וכן כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן בשו"ת זרע אמת, וכן דעת רבים מרבותינו האחרונים. (ובאמת שיש עוד טעמים לומר, שאפילו אם להלכה אין לברך ברכות אלו במשך כל היום, מכל מקום אין זו מצות עשה שהזמן גרמא ממש. ואין כאן המקום להאריך).

גם הגאון החפץ חיים, בספרו משנה ברורה כתב שאין לברך אחר חצות היום, ומכל מקום בספרו מחנה ישראל, שנכתב עבור חיילים יהודים שגויסו בעל כרחם לצבא הרוסי, כתב שבמקום צורך יש להקל בדבר, לברך ברכות אלה אפילו אחר חצות היום. ומבואר שגם הוא סובר להלכה שזמן הברכות הללו נמשך כל היום כולו.

לכן למעשה, יש להזהר לברך ברכות השחר בכל בוקר לפני תפלת שחרית, וגם הנשים צריכות להקפיד להזהר על ענין זה, שבכל בוקר תברכנה ברכות השחר. ומכל מקום אם אירע ששכח איש או אשה לברך ברכות אלה, רשאים לברכן במשך כל שעות היום.

שאלות ותשובות על ההלכה

התעוררתי קודם חצות.טעיתי וברכתי ברכות השחר.ואמרתי תיקון חצות. כ"ה טבת תשפ"ג / 18 בינואר 2023

לא יצא ידי חובת ברכות השחר, וצריך לחזור ולברך שנית אחרי חצות. משנה ברורה סימן מז סעיף קטן לא ובכף החיים אות כט.

אם שכחתי להגיד מודה אני שקמים לפני נטילה וצחצוח והכל
מןתר להגיד אחרי כל ההתארגנות? כאילו להגיד מודה אני לדלג על אשר יצר ונטילת ידיין כי עשיתי בבוקר ולהמשיך אלוהי נשמה והכל... כ"ט אב תשפ"א / 7 באוגוסט 2021

כן, יש לעשות כך, אבל צריך להתרגל לא לשכוח לומר מודה אני מיד כשקמים בבוקר. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה