הלכה ליום חמישי ד' אלול תשפ"א 12 באוגוסט 2021

היאוש מן התשובה

נאמר בספר קהלת (פרק יא פסוק ט), "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִֽיטִֽיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ, וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט". ובגמרא במסכת שבת (דף סג:) אמר רב הונא, "עד כאן דברי היצר הרע". כלומר, אמר רב הונא, כי כל הפסוק שנאמר בו "שמח בחור בילדותיך", עד הסיום שבו נאמר "כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", הכל הוא מדברי היצר הרע.

ולכאורה הדברים לא מובנים, שהרי ראשית דברי הפסוק, באמת מתאימים וראויים שיאמר אותם היצר הרע, "שמח בחור בילדותך, והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך", אבל סוף הפסוק, "כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", אלו הם דברים שמתאים שיאמר אותם היצר הטוב ולא היצר הרע!

והמגיד מדובנא בספר קול יעקב (על מגלת קהלת) כתב לפרש, כי הנה היצר הרע, מפתה את האדם בראשית ימיו, להסיתו ולהדיחו להתעדן ולהתענג בעולם הזה, ולהניח את התורה והמצוות. וכאשר אדם מתחיל להתבגר ולהתבונן במשמעות חייו, ובפרט בראותו כי ימי הזקנה הולכים וקרבים, אז הוא מתחרט על מעשיו ועל מחדליו, ורוצה לשוב בתשובה ולסגל לעצמו צידה לדרך לעולם הבא, בתורה ובמצוות ובמעשים טובים.

אז בא היצר הרע, והוא נראה לאדם כאילו הוא יצר הטוב, והוא מפחיד את האדם, ומראה לו כמה העונש הצפוי לו בעולם הבא הוא גדול, וכמאמר הכתוב "ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", כלומר, אומר הוא לאדם, תראה, כי כבר בזבזת את ימיך הטובים לריק, ועוונותיך מימי הנעורים רבו מאד מאד, ולא תספיק ולא תצליח לעולם ועד לחזור בתשובה שלימה ולתקן את כל מה שקלקלת.

לכן, ממשיך היצר הרע ואומר, אם אין לך סיכוי לחיי העולם הבא, לכל הפחות תהנה את עצמך בעולם הזה, ולא תהיה קרח מכאן ומכאן.

נמצא, שהיצר הרע מסיים את כל דברי הפסוק, כי בתחילה הוא אומר לאדם "שמח בחור בילדותיך", ולאחר מכן הוא אומר לו "יטיבך לבך בימי בחורותיך", ואחר כך הוא ממשיך להסית את האדם להתרשל ולא לחזור בתשובה, שהרי "על כל אלה יביאך האלוקים במשפט", ואין לך סיכוי לצאת זכאי בדין לפני ה' יתברך, לכן, לכל הפחות תמשיך ותהנה בעולם הזה.

ועל כך מזהיר שלמה המלך ואומר, שגם אם היצר הרע יבוא לאדם עם פיתוי שכזה, אל תאמין לו, וכפי שאמרו רבותינו (בירושלמי חגיגה פ"ב), "תשב אנוש עד דכה", עד דכדוכה של נפש, שלעולם דלתות התשובה נשארות פתוחות לרווחה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה