הלכה ליום שני ז' כסלו תשפ"ד 20 בנובמבר 2023

חבלי משיח – שלוש סעודות

בימים הללו, שכל העולם רועש וגועש, רבים שואלים, אם חס ושלום יבואו צרות רבות סמוך לימות המשיח, מה יעשה האדם, וינצל מחבלי משיח?

ובגמרא במסכת סנהדין (צח.) אמרו, "מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח"? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. כלומר, אין לך דבר שעומד כתריס בפני הפורענות, יותר מעסק התורה וגמילות חסדים.

ובגמרא במסכת שבת (דף קיח.), "אמר רבי יהושע בן לוי בשם בר קפרא, כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג".

כלומר, ההקפדה על שלוש סעודות בשבת, היא מסוגלת להציל את האדם ממלחמת גוג ומגוג, שתהיה סמוך לביאת המשיח, כשיבואו מלך פרס ואחרים להלחם על ישראל, (כמו שאמרו במדרש ילקוט שמעוני רמז תצט).

והנה, סעודת ליל שבת, וסעודת שחרית של שבת, ברוך ה' מקיימים, אולם עתה נבאר את הדין של סעודה שלישית בשבת, האם אפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית באכילת עוגות או פירות?

דין שלוש סעודות
בגמרא במסכת שבת (קיח:) אמרו, "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת", ולמדנו כן מן הפסוקים, שהרי בזמן שהיו בני ישראל במדבר לא היתה בידם פת לחם ממש, שהרי הפת שלהם היתה "המן" שהיה יורד מן השמים. ועליו אמר להם משה רבינו (שמות פרק טז): אִכְלֻהוּ "הַיּוֹם" כִּי שַׁבָּת "הַיּוֹם" לַה', "הַיּוֹם" לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה". וממה שנאמר בפסוק שלש פעמים "היום", למדו רבותינו שיש לאכול שלש סעודות בשבת. ואת שלשתן יש לקבוע על פת לחם, כמו שכתב הרמב"ם שהזכרנו את דבריו בעבר, שבכל שלשת הסעודות יש לאכול פת לחם.

וכדברי הרמב"ם, שיש חובה לאכול שלש סעודות עם פת לחם, פסקו הסמ"ג, והתוספות (שבת קיז:), שיש חובה לאכול שלש סעודות בשבת עם פת לחם, שהרי רבותינו למדו את דין שלשת הסעודות מהפסוק, ושם מדבר בענין המן, שהיה מאכלם של ישראל במדבר, והוא היה הפת שלהם. וכן פסקו הרא"ש, הריטב"א, הנמוקי יוסף, המאירי ועוד מרבותינו הפוסקים.

דברי רבינו תם
אולם הרב רבי דוד אבודרהם (דף מט ע"ד) כתב, שרבינו תם כתב, שיש הבדל בין דין סעודה שלישית לדין שאר הסעודות, שהרי אין צריך לקדש על היין בסעודה שלישית, והרי היא סיום כל הסעודות, ולכן אפשר להשלימה ולצאת ידי חובת סעודה שלישית גם ב"מיני תרגמא", כלומר, מאכל העשוי מחמשת מיני דגן. והביא ראיה לדבריו. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הביא בספרו (ח"ב עמוד שמג), שבספר הישר לרבינו תם, הובא מכתב ששלח הרב רבי משה מפונטייזא לרבינו תם, ובו כתב להוכיח מדברי חז"ל שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית אפילו בפירות, והזכיר רבי משה בשאלתו, ששמע שרבינו תם בעצמו מורה לשומעי לקחו שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות. ואמנם כתב לו רבינו תם בתשובה, שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בפירות, והסביר את דבריו היטב.

הדין למעשה
ולמעשה, מרן השלחן ערוך (סימן רצא סעיף ה) כתב: "סעודה שלישית, צריך לעשותה בפת, ויש אומרים שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן, ויש אומרים שיכול לעשותה מדברים שמלפתים בהם את הפת, כגון בשר ודגים, ויש אומרים שאפילו בפירות יכול לעשותה. והדעה הראשונה היא העיקר להלכה, שצריך לעשותה בפת, אלא אם כן הוא שבע ביותר".

וכן יש להורות הלכה למעשה, שלכתחילה יש לעשות סעודה שלישית עם פת לחם. ובפרט בשבתות הקיץ הארוכות, שאין טעם לבטל את אכילת הפת מפני שום טעם שיהיה, שהרי עוברות כמה שעות מסעודת הבוקר. ואדרבא, החכם עיניו בראשו, שלא יאכל יותר מדאי כל היום, כדי שיוכל לקיים את הסעודה השלישית כהלכתה. ורק אם הוא שבע ביותר, וקשה לו לעשות את הסעודה עם פת לחם, יכול לקיימה בכזית עוגה, או בתבשיל של מיני דגן, ואם אינו יכול לאכול עוגה, יאכל בשר או דגים, ואם אינו יכול לאכול דבר מכל אלו, יכול לקיימה במיני פירות. ובזמן הזה, שרבים כאמור מבקשים עצה להנצל מחבלי משיח, יש להזהר יותר, להדר במצוה, ולאכול סעודה שלישית עם פת לחם, וככל האמור.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם חובה לקיים סעודה שלישית?
האם נכון הדבר שמי שאינו מקיים סעודה שלישית נחשב כאילו לא קיים את כל סעודות השבת? כ"א אייר תשפ"ב / 22 במאי 2022

חובה לקיים סעודה שלישית, ראי בקישור, אבל אין זה נכון שמי שלא קיים סעודה שלישית, הרי הוא כאילו לא קיים בכלל. 

http://halachayomit.co.il/he/Default.aspx?HalachaID=432

שלום וברכה רציתי לשאול האם אפשר לצאת ידי חובה באכילת שבת לכל הסעודות כולל סעודה רביעית בפירות וירקות למי שחולה וכך הורה לו הרופא לתקופה מסוימת? ז' אדר ב תשפ"ב / 10 במרץ 2022

אם יש בזה צורך רפואי שיצטער מאד אם יאכל פת, אז יקדש וישתה בעצמו רביעית יין, וכן יעשה בסעודה שניה. כדי שיהיה לו קידוש במקום סעודה. ובסעודה שלישית יאכל פירות. 

שלום, בהקשר להלכה היום שאדם יכול לאכול בשר ודגים בדיעבד אם שבע בסעודה שלישית, האם צריך לברך אחר כך ברכת המזון? ב' חשון תשפ"א / 20 באוקטובר 2020

אם לא אכל לחם, יברך אחר כך בורא נפשות. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה