הלכה ליום שישי כ"ח אייר תשפ"ו 15 במאי 2026

פרשת במדבר

בפרשת השבוע, נקרא על מינוי הנשיאים, נשיאי ישראל, ולאחר מכן צוה ה', לכנס את כל עם ישראל וּלְמָנוֹת את כולם. כמו שנאמר בתחילה למשה ואהרן: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", ולאחר מכן נאמר, שמשה לקח את הנשיאים, והם הקהילו את כל עדת בני ישראל.

והקשה רבינו משה אלשיך, מדוע לא נעשה הכל בקצרה, שיאסוף משה את כל ישראל, יכריז מי הם נשיאי ישראל, ומיד ימנו את כל ישראל? מדוע היה צורך תחילה למנות את הנשיאים בפני עצמם, ורק לאחר מכן לכנס את כל העדה?

והשיב על כך, שמשה רבינו לא רצה שתגרם חס ושלום פגיעה לאף אחד מישראל, והרי אם יכנס את כולם, מי שלא יכריזו על נשיאותו, בודאי יפגע מאד, מדוע לא בחרו בו? לכן משה מינה תחילה את הנשיאים לבדם, כדי שלא לבייש בפומבי את מי שלא נבחר.

והנה, ידוע כי אנשי דור המדבר, היו "דּוֹר דֵּעָה", אנשים מרוממים, ובודאי ידעו הם, מה שעתיד לומר שמעיה במסכת אבות: "אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות", ואם כן, אם לא מינו אותם לרבנות (רבנות, הכוונה שררה, שלטון), מדוע יפגעו? אדרבה! זוכים הם להמשיך בחייהם בשלוה, בלי הבעיה של הרבנות השנואה!

וביאר זאת בספר תורת חסד (בשם הרב שמואל בנין), כי הנה, מצאנו בגמרא במסכת ברכות (דף נה.), שכל המנהיג עצמו ברבנות, מתקצרים ימיו ושנותיו, והוכיחו כן בגמרא, מיוסף הצדיק, שמכיון שהיה מלך, למרות שהיה קטן מאחיו, בכל זאת, נפטר לפני כולם, עוד בטרם מלאו לו מאה ועשרים שנה. וזאת, מפני שהנהיג עצמו ברבנות.

ובגמרא במסכת סנהדרין (דף יד.), מסופר, שרבי זירא, היה מסתיר את עצמו מהציבור, כדי שלא ימנו אותו לרבנות. מפני ששמע מרבי אלעזר, "שהרבנות מקברת את בעליה". אולם לאחר ששמע רבי זירא מרבי אלעזר, שאין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוחלין לו על כל עוונותיו, הסכים להתפרסם, ומינו אותו לרב.

ותמוה מאד, מצד אחד, הרבנות מקברת את בעליה, ומצד שני, אין אדם מתמנה לרבנות אלא אם כן מוחלין לו על עוונותיו! אם כך, הרבנות, היא דבר טוב או רע? הרי את שתי הנקודות הללו, אמר רבי אלעזר בעצמו, אם כך, מה כוונתו?

הענין יובן על פי דברי רבותינו במסכת הוריות (דף י.):

בגמרא מסופר, שרבן גמליאל ורבי יהושע הפליגו בספינה, רבן גמליאל הביא עמו לחם, ואילו רבי יהושע הביא לחם, וגם קמח. במהלך ההפלגה, טעתה הספינה, והדרך התארכה. לכולם נגמר הלחם, אך רבי יהושע, שהביא עמו קמח, אפה לחם חדש, ממנו נתן גם לרבן גמליאל.

שאל רבן גמליאל: כיצד ידעת שההפלגה תתארך ויש להביא קמח בנוסף ללחם? השיב לו רבי יהושע: יש כוכב, שעולה לעתים רחוקות ביותר, והוא מתעה את הספנים, ומאחר וידעתי שאותו כוכב עתיד לעלות בתקופה הזו, (והוא משנה את סדר הכוכבים ומטעה את הספנים בניווט), הבנתי שיתכן מאד שהדרך תתארך.

שאל אותו רבן גמליאל, אם כל כך חכם אתה, מדוע הנך נאלץ להפליג בספינה כדי להתפרנס? הרי עם חכמה כזו, תוכל בודאי להתפרנס בארץ ישראל!

השיב לו רבי יהושע: עד שאתה שואל עלי, שים לב לתלמידיך, שהרי יש לך שני תלמידים, רבי אלעזר בן חסמא, ורבי יוחנן בן גודגדא, ששניהם עניים מרודים, וחכמים הם, לא פחות ממני, ואין להם לחם לאכול ובגד ללבוש!

שמע רבן גמליאל נשיא ישראל את הדברים, וכשחזר לביתו, קרא לרבי אלעזר ולרבי יוחנן, וביקש למנותם לתפקידי רבנות. אולם הם לא הסכימו לבוא. שלח אליהם פעם שניה ואמר להם: "כמדומה לכם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם"!

מבואר כאן יסוד הדברים. מתי הרבנות מקברת את בעליה, וצריך לשנוא אותה, ומתי להיפך, היא מביאה למחילה וסליחה וטובה גדולה למתמנה אליה?

כאשר מטרת הרב היא השגת הכבוד, שכולם יהיו כפופים לו, (וכפי שהיה ליוסף הצדיק, אך בעל כרחו), הרי אז, הרבנות מקברת אותו ומקצרת את ימיו, אבל כאשר הרב מתכוין להיות, ומרגיש, עבד של הציבור, אז המטרה שלו נכונה וצודקת, והרבנות תסב לו טובה וברכה.

כך ראינו אצל רבותינו גדולי ישראל, ואצל מרן רבינו זצ"ל, שהיו ממש משועבדים לציבור, וגם כאשר הדברים היו קשים, היה מרן זצ"ל מכתת את רגליו, ומאבד זמן יקר למען הציבור, במסירות גדולה ואהבה אין קץ. לכן זכה, גם לרבנות במלוא מובנה, וגם לחיים טובים וארוכים.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה