הלכה ליום שני י"ג אב תשפ"ג 31 ביולי 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

סלביה בת זוהרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה. יהי רצון שתעלה מעלה מעלה.

הוקדש על ידי

בנה

מנהג שבירת הכוס תחת החופה

נאמר בספר תהלים (קלז) "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". ובגמרא במסכת בבא בתרא (דף ס:) אמרו, "על ראש שמחתי", שהוא אפר מקלה שבראש החתנים, כלומר, שהיו נוהגים להניח בזמן החופה אפר על ראש החתן זכר לחורבן בית המקדש.

ומנהג זה הובא להלכה בדברי הרמב"ם ומרן השלחן ערוך בזו הלשון: כשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת התפילין, וכמו שנאמר (ישעיה סא) "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר", והתפילין הן שנקראות "פאר". וכן פסקו הרי"ף והרא"ש. וכן נוהגים רבים מעדות האשכנזים, שבזמן החופה, מניחים לחתן מעט אפר על ראשו, זכר לחורבן בית המקדש.

ועלינו להבין מאיזה טעם הספרדים נמנעו ממנהג זה שהובא בפירוש בגמרא?

והסביר מרן הבית יוסף בשם הכל בו, שיש מקומות שנמנעו ממנהג זה, לפי שאנו חוששים שמא אין התפילין של אותו החתן כשרות כדין, ואז יש לחוש שכשם שלא נתקיים בו "אפר תחת פאר", כמו כן לעתיד לבא לא יתקיים בו "פאר תחת אפר", ונהגו משום כן לעשות זכרון אחר, לשבר כוס זכוכית אחר שמברכים שבע ברכות תחת החופה.

וכן אנו נוהגים, שבשעת החופה משבר החתן כוס זכוכית זכר לחורבן בית המקדש.

והמהרי"ט בספר צפנת פענח הוסיף טעם מדוע לשבר דוקא כוס זכוכית, בכדי לרמוז שכשם שהזכוכית יש לה תקנה, שאף על פי שנשתברה, עדיין אפשר להתיכה ולעשות ממנה כוס חדשה, כמו כן ישראל יש להם תקנה, כאשר ה' יתברך עתיד לגאול את עמו גאולת עולמים.

ועורר בענין זה מרן רבינו זצ"ל, שבזמנינו מצוי מאד אפילו אצל בני התורה, מנהג עמי ארצות, שבעת ששובר החתן את הכוס, כל הקרואים ממלאים את פיהם שחוק בקריאת מזל טוב, ופעמים שאף החתן עצמו עושה זאת בגבורה כמנהג הפעוטות, והפכו את כוונת המנהג היפה הזה שנועד לשם עגמת נפש על חורבן בית קדשינו ותפארתינו, ולהעלות את ירושלים על ראש שמחתינו, למנהג תפל של שחוק וקלות ראש. וכבר עוררו על זה כמה מגדולי הפוסקים. ועל כן נכון הדבר שקודם שמשבר החתן את הכוס, יאמר בפיו "אם אשכחך ירושלים" וכו', ועל ידי כן אולי ילמדו הקהל לאט לאט את הרקע לשבירת הכוס והכל יבא על מקומו בשלום.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה