הלכה ליום ראשון ד' שבט תשפ"א 17 בינואר 2021

מליחת מלפפונים בשבת

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לפזר מלח על גבי מלפפונים בשבת?

תשובה: שורש השאלה, משום שבכל דיני התורה אנו פוסקים, ש"כבוש הרי הוא כמבושל", כלומר, מאכל שהוא כבוש, דינו כמאכל מבושל. ולכן, הואיל ואסור לבשל בשבת, כמו כן אסור לכבוש כבשים בשבת.

ואף על פי שכל המלאכות האסורות בשבת, הן המלאכות שהיו נהוגות במשכן, ובמשכן לא היו כובשים כבשים כלל. בכל זאת אסרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קח:) לכבוש כבשים בשבת, משום ש"כבוש כמבושל".

ועוד אסרו, לעשות דבר שנראה ככובש כבשים בשבת. ומטעם זה, פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן שכא סעיף ג), שאסור למלוח צנון בשבת, הואיל ובזמנם היתה רגילות לכבוש צנון, ובמליחתו, נראה הדבר כאילו בא לכובשו. לכן אסרו חכמים למלוח צנון בשבת.

וכן כל הירקות שיש רגילות לכבוש אותם, כגון מלפפונים, אסור למלוח אותם בשבת ולהשהות אותם עם המלח עד שיתחילו להזיע. ומכאן באה השאלה שלפנינו, שלכאורה אסור למלוח מלפפונים בשבת, ולהניח אותם כך כמה דקות.

ואמנם כן פסקו כמה מגדולי פוסקי זמנינו. אולם באמת שהמנהג להקל בזה, ורבים מכינים פרוסות מלפפון ומפזרים עליהם מעט מלח, וסומכים על כך שאין רגילות לכבוש מלפפונים, אלא כשהם שלמים. ולכן אין בדבר איסור כשהם חתוכים. (שבות יעקב ח"ב סימן יב). ועוד, שכאשר עושה כן לצורך הסעודה, נראה הדבר שאינו מתכוין לכבוש כבשים ממש. ויש כמה ראיות לסברא זו בדברי הפוסקים (עיין בספר מעשה השבת עמוד ריז ועוד). ולכן המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

אולם בסלט ירקות שנוהגים לעשות, בודאי שאין חשש במה שמפזרים עליו מלח, משום שיחד עם המלח מפזרים עליו גם מעט שמן, ובאופן כזה מוכח מתוך מעשיו שאינו מתכוין למלוח את הירקות על מנת לכובשם (הליכות עולם ח"ד עמוד סה). ועוד, שרוב הירקות שבסלט, כגון עגבניה וחסה, אין דרך לכובשם כלל.

ולסיכום: מותר לפזר מלח על סלט ירקות בשבת. ובפרט כאשר שמים גם שמן על גבי הירקות. ומלפפונים שרוצים לפזר עליהם מלח בסמוך לסעודה, יש מחמירים שלא לעשות כן, והמיקל יש לו על מה שיסמוך.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה