הלכה ליום חמישי כ' אייר תשפ"ו 7 במאי 2026

כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו

שנינו במסכת אבות (פרק ה משנה יח), "כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו". והקשו התוספות (יבמות קט:), שהדבר תמוה, הרי אלישע, רבו של רבי מאיר, זיכה את הרבים, שהרי לימד תורה את רבי מאיר, ועם כל זה יצא לתרבות רעה עד שהיו קוראים לו "אלישע אחר". ואם כן כיצד אנו אומרים שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו?

והסבירו התוספות, שאם המזכה את הרבים היה רע מעיקרו, עוד לפני שזיכה את הרבים, הרי אז יתכן שיבוא חטא על ידו, ולכן אלישע אמנם חטא, כי עוד מנעוריו, היה רגיל לזמר שירים יווניים, והיה נושא עמו תמיד ספרי מינים שהיו נושרים מחיקו, ולכן אף על פי שהיה גדול בתורה ובזכוי הרבים, עם כל זה באו חטאים על ידו.

אולם הרב עיון יעקב הסביר באופן אחר, שבאמת מה שאמרו שאין חטא בא על ידו, זהו דוקא לגבי חטא בשוגג, שזכות זכוי הרבים מגנה על מזכה הרבים שלא יבוא חטא על ידו, מה שאין כן אם הוא מתכוין לחטוא, הרי אז לא שומרים עליו מן השמים, ובודאי שהבחירה ביד כל אדם אם לחטוא או להיות עבד נאמן לה'.

ובספר ענף יוסף (ה"ד בענף עץ אבות עמוד שע), כתב, שמה שאמרו שאין חטא בא על ידו, זהו דוקא שמזכה הרבים, שמלמד אחרים, והם הולכים ומקיימים מצוות, וגם הוא עצמו מקיים את המצוות, אבל אם הוא מלמד אחרים, ואינו מקיים בעצמו, בודאי שעליו לא אמרו כלום, וחטאים רבים באים על ידו, אף על פי שעוסק כל ימיו בתורה.

וכן כתב מרן החיד"א בספר דברים אחדים (דרוש כב), שבודאי שאסור לאדם ללמוד תורה ולהמנע מתפלה וקריאת שמע, כי ענוש יענש על זאת. והביא מעשה נורא שהיה באחד מתלמידיו של הרמב"ן, שהיה לומד בשקידה מופלגת סמוך לשלחנו, ומבטל קריאת שמע ותפלה, מפני שהיה עוסק בהתמדה גדולה בתורה. והרמב"ן היה מעיר לו על כך, והוא לא שמע בקול רבו. עד שנזדמן שאותו תלמיד לא היה בביתו, ונכנס גוי פרש רוכב על סוסו, וראה את בתו של אותו תלמיד, והתעלל בה על שלחן הספרים של אותו תלמיד, במקום שהיה תמיד עוסק בתורה. וכשראה כן התלמיד התאבל מאד. אמר לו הרמב"ן, הלא הזהרתיך שזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, ואילו היית מתפלל בכוונה ומבקש שיצילינו ה' מאדם רע, היית ניצול מן הצרה הזו. ולא שמעת בקולי. ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה