הלכה ליום ראשון ט"ז אדר תשפ"ה 16 במרץ 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

‏אברהם בן ברוכה

שיהיה לו ניתוח מוצלח והחלמה חלקה אמן

הוקדש על ידי

‏Avraham בן ישי

הצלת ישראל בפורים

היום הוא יום ט"ז באדר, שבערים המוקפות חומה מימות יהושע, מציינים בו את הפורים כפי שביארנו.

נאמר במגילת אסתר (פ"ג): "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

ומבואר שכאשר המן הביע את משאלתו בפני המלך, להרוג את כל היהודים, הרגיש בעצמו, כי דבר זה יגרום נזק לאוצר המדינה, שהרי היהודים משלמים מסים למלך, ולכן אמר למלך, כי הוא מוכן לשלם עשרת אלפים כיכר כסף למלך בתמורה להריגת כל היהודים.

ושאל על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, מה השייכות בין אותם עשרת אלפים כיכר כסף לבין "עושי המלאכה", שהם הפועלים ובעלי בתי החרושת שבאותו הדור?

והסביר זאת מרן זצ"ל, כי המן, אביו של דלפון, לא היה ידוע כאדם עשיר גדול. אולם הנה אז, באותו הדור, היו בעלי בתי החרושת הפרסיים מייצרים בגדים ושמלות למסחר בשושן הבירה, וכן היו מייצרים סחורות של בדים לחליפות ושמלות. והנה היהודים ברוב פקחותם וחכמתם היו מתחרים בהם, וכשהיו ישראל פותחים בתי חרושת לסחורות ולחליפות בגדים ושמלות, בטיב מעולה, ובצבעים מרהיבי עין, ובמחיר זול יותר, היו הלקוחות נוהרים אל בתי העסק של היהודים, ולפרסיים היתה אבטלה וצרה צרורה כי אין קונה.

מה עשה המן הרשע? ניצל את הדבר לטובתו, ופנה אל בעלי בתי החרושת והתעשיה לאמור, הבו לי תרומה חד פעמית, להביא אל אוצר המלך, ונגזור כליה על היהודים למגדול ועד קטון, ואז תוכלו לבטח למכור את סחורותיכם מבלי מתחרים נגדכם! וככה גבה מהם סכום נכבד עד שהגיע לעשרת אלפים כיכר כסף. ולכן אמר המן לאחשורוש: "אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה", שלא יאמר לו: מהיכן יש לך סכום גדול כזה לשלם לי תמורתם. לכן אמר שקיבל את הכסף בתרומה מאת עושי המלאכה.

ומיד אחר כך מה נאמר? "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ". ומכאן אמרו רבותינו במדרש רבה, אחשורוש היה שונא ישראל יותר מהמן הרשע, שעוד לפני שקיבל אחשורוש משהו מהמן, כבר נתן בידו את הטבעת להשמיד את ישראל.

וכתב הגאון רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל בספר יערות דבש, מפני מה היה אחשורוש שונא ישראל כל כך? כי המלכים הקדמונים, היו בדרך כלל סקרנים לדעת מי ישב על כסא המלכות אחריהם. ואחשורוש שאל על כך את החוזים בכוכבים (אסטרולוגים) שהיו לו, והם השיבו לו כי הם רואים שאחריו ישב יהודי על כסאו. תהה אחשורוש, מהיכן יבוא יהודי לרשת אותי? כי אז עוד לא ידע שאסתר יהודיה ובניה יהודים כמותה. לכן מאז נכנסה שנאה בלבו ליהודים, כי חשב בלבו שהיהודים ימרדו בו בחצי ימיו ויעשו מהפכה, ויגנבו ממנו את המלוכה. לכן כל ימיו בערה כאש שנאתו נגד היהודים, וכאשר בא המן עם הצעתו, נתמלא המלך שמחה, כי זה היום לו קיוה, לחסל את היהודים ובכך לשים קץ לסכנת ההפיכה.

אך כשנכנסה לפניו אסתר המלכה ואמרה לו: "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד", נודע לאחשורוש כי אסתר יהודייה, והיהודי שעתיד למלוך אחריו ולשבת על כסאו הוא בנה דרייוש שנולד ממנה. אז נחה דעתו של המלך, ושככה שנאתו ליהודים, והפך את כל שנאתו נגד המן הרשע, וגזר אומר "תְּלֻהוּ עָלָיו".

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר"

פורים שמח!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ספרדי יוצא ידי קריאת המגילה בנוסח תמני? ט"ז אדר ב תשע"ו / 26 במרץ 2016

יוצא ידי חובה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה