הלכה ליום ראשון ה' טבת תשפ"א 20 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אריאלה בת שרה ז"ל

הוקדש על ידי

גל

ברכות קריאת שמע – אנשים ונשים

בהלכות הקודמות ביארנו, כי קריאת שמע של שחרית, אפשר לקוראה עד השעה השלישית מהיום. כלומר, לכל המאוחר, יש לחשב שלש שעות מזמן זריחת החמה, ועד אז חובה לקרוא קריאת שמע. וחיוב זה הוא מצוה מן התורה על האנשים דוקא, אבל הנשים פטורות מן הדין מקריאת שמע, שהרי היא בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא", שהרי יש זמן קצוב לקריאת שמע, וגם היא מצות עשה, ולכן הנשים פטורות ממנה.

כמו כן ביארנו שיש להזהר ולהתפלל שחרית לפני שתעבור השעה הרביעית מהיום. ובימים אלה סוף זמן תפלת שחרית בארץ ישראל יוצא בערך בשעה עשר בבוקר. ומי שלא התפלל עד שעבר זמן זה, עליו להתפלל בכל זאת, עד שיגיע זמן חצות היום. וזמן חצות היום בימים אלה יוצא בערך כחמש עשרה דקות לפני השעה שתים עשרה לפני הצהרים.

ברכות קריאת שמע
בתפלת שחרית אנו קוראים שתי ברכות לפני קריאת שמע, ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם" (ולמנהג האשכנזים "אהבה רבה"). וכן לאחר קריאת שמע מברכים ברכה אחת, היא ברכת "גאל ישראל". והנשים, למנהג האשכנזים, מברכות גם הן את הברכות הללו. אבל למנהג הספרדים, שנשים אינן מברכות על מצוה שהן פטורות ממנה, אין הנשים מברכות את ברכות קריאת שמע כלל. ואם הן נשים צדקניות שאומרות את הברכות, עליהן להזהר בסיום הברכות, שלא להזכיר שם ומלכות, כלומר, לא תברכנה "ברוך אתה ה' יוצר המאורות", אלא "ברוך יוצר המאורות" בלבד. וכן עליהן לנהוג בברכות "אוהב את עמו ישראל" ו"גאל ישראל".

סוף זמן הברכות
כשם שיש זמן קצוב לקריאת שמע ולתפלה,  כמו כן יש זמן קצוב לברכות קריאת שמע.

ובמשנה במסכת ברכות (דף ט:) שנינו כי סוף זמן קריאת שמע הוא "עד שלוש שעות". "והקורא מכאן ואילך לא הפסיד". ובגמרא (בדף י:) אמרו: "הקורא מכאן ואילך לא הפסיד", מהו מה ששנינו "לא הפסיד"? הרי בודאי הפסיד, שעבר זמן קריאת שמע! אלא ביארו בגמרא, "שלא הפסיד את ברכות קריאת שמע".

ומכאן משמע שאף אם עבר זמן קריאת שמע, עדיין אפשר לברך את ברכות קריאת שמע. וכתב רבינו הרא"ש בשם רבינו האי גאון, שמה שאמרו בגמרא שאפשר לברך ברכות קריאת שמע גם לאחר סוף זמן קריאת שמע, פירוש הדבר, שאפשר לברך ברכות קריאת שמע עד סוף השעה הרביעית, שהוא סוף זמן תפלה. אבל אין הכוונה שבמשך כל היום יוכל לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה. וכן כתבו עוד מגאוני קדם, רבינו יצחק אבן גיאת, ובעל האשכול ועוד. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נח סעיף ו).

נמצאנו למדים, כי סוף זמן ברכות קריאת שמע, הוא שווה לסוף זמן תפלה, כלומר, ארבע שעות זמניות לאחר הנץ החמה לכל המאוחר. וכפי שנדפס בלוחות השנה המהודרים.

ומכאן נלמד כמה גרוע מנהגם של אותם בתי כנסת ויחידים, שמתפללים בשעה מאוחרת מאד, ואם לא די בכך שהם מפסידים זמן קריאת שמע (אם לא קראו בשעה מוקדמת), ומפסידים זמן תפלה, הרי שעוד הם נכנסים באיסור ברכה לבטלה, שמברכים ברכות קריאת שמע לאחר סוף זמנן. וכן כתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"ב סימן לא), בזו הלשון: "כמה צער בנפשי על רבים בערים אלה, שקוראים קריאת שמע בברכותיה אחרי ארבע שעות, ואינם קמים להתפלל עם הציבור, וכשהם קמים וקוראים קריאת שמע ביחיד, עברה שעה רביעית, ועם כל זה קוראים קריאת שמע בברכותיה, נגד דעת מרן שפסק שאם עברה שעה רביעית מהיום לא יברכו ברכות קריאת שמע".

ולסיכום: מי שנכשל ומתפלל לאחר סוף זמן תפלה, כלומר לאחר ארבע שעות מזריחת החמה, אינו יכול לקרוא את ברכות קריאת שמע בשם ומלכות, אלא יברכם בלא שם ומלכות. וכפי שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שמעתי מהראשון לציון וכ"כ גם בספריו שמרן ע"ה נהג לתת לקטן שלא הגיע לחינוך שיברך על כל חתיכה וחתיכה של פרי כדי להרגילו לברך קודם אכילתו.
האם הנהגה זו נכונה הלכה למעשה, לתת לקטן ולבקש ממנו לברך כמה פעמים על כל פרי, או שמא עדיף שלא לעשות כן ? ה' טבת תשפ"א / 20 בדצמבר 2020

תמהני על השאלה. אם מרן זצ"ל הנהיג כן, מדוע שתהיה שאלה אם זו הנהגה טובה הלכה למעשה. אלא שהיה לשאול באיזה גיל הנהגה זו נכונה. והתשובה היא שהנהגה זו נכונה לילדים קטנים ביותר, כבני שלוש או ארבע שנים. ולא יותר מכך. 

רק חידוד
אדם מסיבה מסיומת שלא התפלל שחרית עד סוף ארבע שעות זמניות עדין מתפלל עד חצותעם ברכות קראת שמע בלי שם ומלכות בעצם הפסיד מצות קראית שמע מהתורה ,
ומצוות תפילה הרי הוא התפלל אבל לא בזמנה אז איך קוראים להפסד הזה? ה' טבת תשפ"א / 20 בדצמבר 2020

ביטל מצוות עשה במה שלא קרא קריאת שמע בזמנה. והפסיד כמה ברכות. ותפילת שחרית עולה לו בדיעבד. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה