הלכה ליום ראשון ט"ו טבת תשפ"ב 19 בדצמבר 2021

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה?

תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", וקודם טבילת כלים, מברכים "על טבילת כלים", וכן כל כיוצא בזה. מלבד טבילת הגר, שהוא גוי הבא להכנס תחת כנפי השכינה ולהיות יהודי, שאינו יכול לברך על הטבילה לפני שיטבול, שהרי אינו יכול לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", כי עוד לא נתקדש בשום קדושה. לכן תקנו לו רבותינו שיברך על הטבילה לאחר שיטבול ויהיה יהודי.

אבל בכל שאר המצות בלי יוצא מן הכלל (חוץ ממצוה נמשכת), יש לברך על המצוה לפני עשייתה. ולא אחריה. ומי שמברך על המצוה לאחר עשייתה, ברכתו היא ברכה לבטלה. ולדעת הרמב"ם, עובר על איסור מן התורה, משום "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא".

ולפיכך לכאורה גם במצות נטילת ידים, חובה לברך על המצוה לפני שמקיימה.

ובכל זאת מצאנו כמה שיטות בענין ברכת "על נטילת ידים". שדעת האור זרוע, ורבינו חננאל, ועוד מרבותינו הראשונים, שיש לברך על נטילת ידים מיד כאשר מתחיל את הנטילה. כדי שיברך לפני מצות הנטילה. ואין אנו נוהגים כדבריהם.

ולעומתם דעת מקצת מרבותינו (הובאו באור זרוע סימן עט), שבנטילת ידים אין צורך בכלל שתהיה הברכה לפני המצוה. שהרי לפעמים, אין ידיו של הנוטל נקיות. ולכן לא תקנו שיברך לפני הנטילה כלל, ויוכל לברך אפילו אחר הנטילה. ואין הלכה כשיטה זו.

והדעה האמצעית, היא דעת התוספות ועוד הרבה פוסקים, שיש לברך לאחר הנטילה, כאשר ידיו נקיות, אבל לפני הניגוב. וזאת משום שניגוב הידיים הוא גם כן חלק ממצות הנטילה, שהרי חייב אדם לנגב את ידיו לפני שיאכל. ונמצא שמברך כאשר ידיו נקיות, ועדיין הוא עומד באמצע המצוה.

ומנהג העולם כשיטה זו, שיש לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה קודם הניגוב. ולפי דעת מרן השלחן ערוך (סימן קנח סעיף יא), כל שמברך לאחר הניגוב, הרי ברכתו היא ברכה לבטלה. וכן דעת הרמב"ם ורוב הראשונים, שאם שכח לברך לפני הניגוב, אסור לו לברך לאחר הניגוב, ואם יברך, ברכתו היא ברכה לבטלה.

ולכן לסיכום: יש לברך על נטילת ידים, לאחר שנוטלים ידים, ולפני ניגוב הידים. ואם לא בירך עד שכבר ניגב את ידיו, לא יברך כלל. וכן פסק מרן רבינו הקדוש בספרו הליכות עולם (עמוד שיז)

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד,
האם ההלכה שיש לברך על נט"י לפני הניגוב חלה גם על נט"י של הבוקר ?
האם אותו כלל חל על ברכת אשר יצר ?
תודה, י"ח טבת תשפ"ב / 22 בדצמבר 2021

הוא הדין בנטילה של שחרית, אבל ברכת אשר יצר אינה קשורה לנטילה, ואפשר לברך אחרי שינגב. 

כבוד הרב. האם בנייתה אשר יצר. אפשר לברך לפני ניגוב הילדים. או חייבים לנגב קודם הברכה ט"ו טבת תשפ"ב / 19 בדצמבר 2021

אשר יצר אפשר לברך לאחר הניגוב. תבורכו,

הוזמנתי לסעודה ושכחתי ליטול ידיים ואת ברכת המזון ברכתי. האם פעלתי נכון? ט"ו טבת תשפ"ב / 19 בדצמבר 2021

אין קשר בין חיוב ברכת המזון לחיוב נטילת ידיים. גם מי שלא נטל ידיו, כמובן שמחוייב בברכת המזון.

האם בניגוב הידים שלאחר יציאה מהשירותיים, קודם צריך לברך ואז לנגב, או לא? כ"ג שבט תש"פ / 18 בפברואר 2020

בנטילת ידיים אחרי שעושה צרכיו, יכול לברך אחרי ניגוב הידיים, כי הברכה אינה שייכת לנטילה, אלא היא ברכת שבח לה' יתברך אשר יצר את האדם בחכמה.

לאחר שאני מתפנה בבוקר, אני נוטל ידי ומברך "על נטילת ידיים" ומיד אח"כ מברך "אשר יצר" (מברך את 2 הברכות בעוד ידי רטובות), ורק אז מנגב את ידי. האם זוהי הדרך הנכונה? כ"ג תמוז תשע"ח / 6 ביולי 2018

יש לברך על נטילת ידיים, לנגב את הידיים, ואז לברך אשר יצר.

גם בנרות שבת אומרים את הכלל שצריך שיברך לפני שעושה את המצוה? כ"ח טבת תשע"ח / 15 בינואר 2018

כוונתך, האם יש לברך על נרות שבת לפני או אחרי ההדלקה. והתשובה היא שלפי דעת מרן השלחן ערוך, גם בנרות שבת יש לברך לפני ההדלקה. וכן יש לנהוג.

ומה לגבי נטילת ידיים לפני ברכת אשר יצר?
ניתן לנגב ואז לברך? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

ברכת אשר יצר, רשאי לברכה לאחר הנטילה

הכוונה לפני נטילת ידיים של בוקר? או לפני ארוחה עם פת? ט"ז תמוז תשע"ד / 14 ביולי 2014

הכוונה הן לנטילה של סעודה והן לנטילה של שחרית. רק שבנטילה של שחרית, אם לא בירך לפני שניגב, רשאי לברך אחר כך. (הלכה ברורה ח"א, בתשובות שבסוף הספר סימן ז).

אם אין באפשרותו לנגב ידיים מה יעשה? למשל הוא נמצא במקום שאין נייר לניגוב. או כשיש מכשיר אלקטרוני לייבוש ידיים.. שזה לא ממש ניגוב אלא ייבוש מהיר באוויר.
האם יברך כשאין לו במה לנגב כלל? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

יברך בזמן שידיו רטובות, ואחר כך ייבש אותן באויר או על ידי מכונה.

למה כל הברכות ?
נרות שבת , נשים מדליקות ואחר כך מברכות, אני טועה? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות, יש לברך ואחר כך להדליק. כמו שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות. ויש מן האשכנזים שנהגו כמו שכתבת, וסמכו בזה על דברי קצת פוסקים שכתבו כן. אבל לספרדים ודאי אין לנהוג כן.

רציתי לשאול למה הכוונה  "חוץ ממצןה נמשכת"
ומה לגבי ברכת אשר יצר? אני נוהגת לאחר ניגוב הידיים. כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

ברכת אשר יצר, אינה ברכת המצוות, אלא ברכת השבח. ואפשר לברכה אחר שינגב ידיו, שאין לה שייכות למצות הנטילה.

מצוה נמשכת, היא מצוה שזמנה נמשך, כמו מצות מזוזה, או ציצית או תפלין, שאם לא בירך, יכול למשמש בתפלין ולברך.

האם מדובר גם בנטילת ידיים בבוקר וגם בנטילה שלפני הסעודה? ומה לגבי אשר יצר? כ"ח סיון תשע"ד / 26 ביוני 2014

מדובר הן בנטילה של שחרית והן בנטילה לסעודה. אבל ברכת אשר יצר, יכולים לברכה לאחר הניגוב, כיון שאינה ברכה על מצות הנטילה, אלא ברכת שבח לה'.

האם גם בהדלקת נרות שבת - שקודם מדליקים ורק לאחר מכן מברכים? כ"ז סיון תשע"ד / 25 ביוני 2014

גם בהדלקת הנרות של שבת, לדעת מרן השלחן ערוך וכמעט כל רבותינו הראשונים, יש לברך לפני ההדלקה, ולא לאחריה. כמו שהורה מרן רבינו זצ"ל הכ"מ בכמה מקומות, ורק בין האשכנזים יש שנהגו להדליק תחילה, אבל לספרדיות, אין לנהוג כן. ויש בדבר חשש ברכה לבטלה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה