הלכה ליום חמישי י"ח שבט תשפ"ג 9 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מור אבינו היקר

אדי אדמונד בן גלדיס ז"ל

שמחר 10 שנים לפטירתו מהעולם. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מלח או סוכר שנתגבשו

שאלה: האם מותר לפורר בשבת גושי מלח או סוכר שנתגבשו מחמת רטיבות?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, כי אחת המלאכות האסורות לעשותן בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולכן אסור לטחון מיני תבלין בשבת. וכתבנו, שמי שזקוק למיני תבלין, כגון פלפל שחור, לצורך סעודת השבת, מותר לו לטחון בשבת, בתנאי שיעשה שני שינויים. שיטחן בידית הסכין (ולא בצד שהסכין חותכת), ובתוך קערה. אבל על ידי מדוכה במכתשת (שהם כלים מיוחדים לטחינה), אסור לטחון, אף לצורך השבת.

ומעתה נדון לגבי גושי מלח או סוכר, שלפעמים הם מתגבשים מחמת לחות. האם מותר לפורר אותם בשבת או לא?

לפורר מלח או סוכר ביד
והנה, לפוררם ביד, או על ידי ידית הסכין בתוך קערה, בודאי שמותר. שהרי אפילו פלפל שחור, כתבנו שמותר לטוחנו אם עושה כן בידית הסכין בתוך קערה. וכן כתב האגור (סימן תפח, והביאו מרן הבית יוסף סימן שכא ס"ח), שמי שמיקל לגבי פלפלין, מיקל גם לגבי מלח.

אם יש צורך בשני השינויים
אולם נחלקו רבותינו האחרונים, אם יש צורך בשני שינויים כשטוחן מלח, או שדי בשינוי אחד.

כלומר, במטחנה של ממש, בודאי שאסור לטחון את המלח. אבל יש לדון, אם דינו כדין הפלפל, שצריך לטחנו ב"ידית הסכין" וב"קערה", או שמותר לטחון את המלח בסכין רגילה בתוך קערה. ובספר זבחי צדק, הוכיח מלשון הרשב"א (שבת קמא. ד"ה הני), שלגבי מלח אפשר להקל בשינוי אחד. והרשב"א הסביר את החילוק בזה. (ועיין חזון עובדיה ח"ד עמ' רנא. וצ"ע).

מלח שלנו, שהיה טחון
אולם כל זה במלח שמעיקרו היה גוש אחד, אבל מלח שלנו, שהיה דק, וחזר ונתגבש על ידי לחות, מותר לדוכו בשבת בלא שינוי, מכיון ש"אין טחינה אחר טחינה", כלומר, כל דבר שכבר היה טחון, אין איסור לטוחנו שנית על ידי ריסוק בסכין. כשם שאין איסור לחתוך לחם דק דק בסכין בשבת (מאחר והקמח כבר היה טחון). ורק בכלי מיוחד ממש לטחינה יש לאסור, משום מראית העין, שיחשבו שטוחן בשבת.

ולסיכום: מלח או סוכר שנתגבשו, ורוצה לפוררם לצורך השבת, רשאי לעשות כן. ובלבד שלא יטחן אותם במטחנה מיוחדת, אלא על ידי סכין או כפית או ביד. (חזון עובדיה ח"ד עמוד רנא).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה