הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשפ"ב 7 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ע"ה היה יתום מאב ואם,חי ערירי שנים רבות,והירבה לעשות חסדים.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך.

כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב עד שיהיה ביניהם כדי "שיעור סעודה אחרת", "והוא כמו שש שעות". וכן כתבו הכל בו והארחות חיים.

ובאמת שיש לשים לב לכך, שהרמב"ם לא כתב שיש להמתין "שש שעות", אלא "כמו שש שעות", וידוע שרבותינו הראשונים, ובמיוחד הרמב"ם, מדקדקים מאד בלשונם, והשאלה היא האם יש לסגנון הדברים שכתבו "כמו שש שעות" משמעות כלשהי בהלכה?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ישב על מדוכה זו, והביא מדברי גדולי הפוסקים בזה, וכתב שממה שכתבו הראשונים "כמו" שש שעות, יש להוכיח שאין צורך להמתין שש שעות ממש, אלא די בכך שיעברו חמש שעות וחצי, ויהיה סמוך לשש שעות, (שכן בכל הש"ס "סמוך" - הוא שיעור חצי שעה). וכן מוכח מדברי המאירי שכתב, "שיעור שש שעות או קרוב לזה".

אלא שבספר גינת ורדים, כתב שיש להמתין שש שעות ממש, וכן משמע מדברי עוד מגדולי הפוסקים. וגם לסברא זו יש סימוכין מלשונות הש"ס והראשונים.

ולפיכך למעשה, כתב מרן זצ"ל, שלכתחילה אין לאכול מאכלי חלב עד שיעברו שש שעות בדיוק. ומכל מקום המיקל בזה במקום צורך לאכול אחר חמש וחצי שעות, יש לו על מה שיסמוך, ובפרט בבשר עוף שיש מקום רב יותר להקל בזה.

והטעם שיש להקל בזה יותר לגבי בשר עוף, הוא משום שידוע שאכילת בשר עוף עם חלב אינה אסורה מן התורה, אלא מדרבנן, ולכן החומרא של אכילת מאכלי חלב לאחר אכילת מאכלי עוף, אינה עומדת באותה מדרגה כמו אכילת מאכלי חלב לאחר אכילת בשר בהמה.

ולסיכום: לכתחילה, תמיד יש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב. והמיקל במקום צורך להמתין חמש שעות וחצי, לאחר שאכל מאכלי עוף, יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה רציתי לדעת האם אני יכולה לשתות נס קפה אחרי שנת לילה אפילו שלא עברו עדיין 6 שעות ? ב' אייר תשפ"ב / 3 במאי 2022

השינה לא מועיל להפסק בין בשר וחלב. צריך תמיד להמתין שש שעות. תבורכו מפי עליון,

אם אכלתי ירק מבושל עם בשר, אכלתי רק את הירק ולא את הבשר, האם צריך לחכות 6 שעות לאכול חלב? א' כסלו תשפ"א / 17 בנובמבר 2020

כתבו הפוסקים, שהמנהג הוא שגם במקרה כזה צריך להמתין שש שעות. 

אצלנו בבית (ספרדים) נהגו לחכות 3 שעות לעוף. האם יש על מה לסמוך בעניין? אם כן אשמח לדעת מי פסק כך? כ"ח טבת תשע"ח / 15 בינואר 2018

עליכם לשנות את המנהג. אולי למדו כן מיוצאי גרמניה, שיש בהם שנהגו כך, אבל אצל הספרדים אין כלל מקום למנהג זה. וגם האשכנזים, כתבו הפוסקים שעליהם לנהוג שש שעות.

האם אפשר לאכול חלבי אחרי עוף, בתום 3 שעות בלבד? ד' חשון תשע"ז / 5 בנובמבר 2016

אין להקל בדבר. ורק לאחר חמש וחצי שעות יש מקום להקל במקום צורך. וזהו דוקא לאחר אכילת עוף, אבל אחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות שלימות

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה