הלכה ליום חמישי כ"ב שבט תשפ"א 4 בפברואר 2021

טעות בברכת השכיבנו

שאלה: מי שטעה בליל שבת, וסיים את ברכת השכיבינו כמו בימות החול, האם עליו לחזור ולברך? ומה הדין אם טעה בימות החול וסיים כמו הנוסח של שבת?

תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו, שבימות החול מסיימים את ברכת "השכיבנו" שבתפלת ערבית, במילים: "שומר את עמו ישראל לעד, אמן", אבל בשבת יש לסיים, "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

ועתה עלינו לדון, איך יש לנהוג, אם אדם טעה וסיים את הברכה בליל שבת כפי הנוסח של יום חול. או להיפך, אם סיים ביום חול כפי הנוסח של שבת. האם עליו לחזור ולברך שנית? וכבר דנו בזה הפוסקים, וגם הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א דן בענין זה בספרו (סימן רסז), ונביא כאן את עיקרי הדברים.

כי באמת, שמדברי חז"ל בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות) מוכח בפירוש שבזמן חז"ל היו מקומות שנהגו לסיים גם בימות החול באותו נוסח שאנו מסיימים בשבת. כלומר, גם בימות החול היו אומרים "הפורש סוכת שלום" וכו'. וכן מבואר במדרש ובדברי רבינו הריטב"א ועוד.

והמאירי בספרו מגן אבות (עמוד כ), הוכיח שבזמן חז"ל היו אומרים גם בימות החול "הפורש סוכת שלום", אלא שמנהג זה לא התקבל ברוב העולם, ונהגו כפי שאנו נוהגים, שבימות החול מסיימים "שומר את עמו ישראל", ובשבת היו מסיימים "הפורש סוכת שלום", כפי שאנו נוהגים.

וכבר הזכרנו בהלכה הקודמת, שיש מקומות שהיו מסיימים גם בליל שבת באותו נוסח שאנו מסיימים בימות החול. וכן מובא בסדור רב עמרם גאון.

ועל כל פנים יצא לנו מדברי הפוסקים הללו, שבדיעבד, כלומר, אם כבר טעה אדם, וסיים בליל שבת בנוסח של יום חול, וכן להיפך, אם סיים ביום חול בנוסח של שבת,  אינו צריך לחזור ולברך שוב את ברכת "השכיבנו", כי אין בשינויי נוסחאות אלה כדי לפסול את הברכה לגמרי אפילו בדיעבד.

ואמנם לא מצאנו בפירוש בדברי הראשונים שיורו כן, עד שהשמיענו בזה דבר חדש הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף, שמצא לאחד מהקדמונים בספר ארחות חיים (דף סא ע"ג), שכתב בזו הלשון: ובברכת השכיבנו חותם "פורס סוכת שלום" וכו', ואם חתם "שומר את עמו ישראל לעד", אין מחזירין אותו, שכך אמר רב שלום גאון, שבישיבה לא היו משנים, לא בשבת ולא ביום טוב.

לכן למעשה, מי שטעה וסיים את ברכת השכיבנו בליל שבת, באותו נוסח שאומרים בימות החול, אינו חוזר לברך שנית, וכן הדין להיפך, אם טעה בימות החול וסיים בנוסח של שבת, שאינו חוזר לברך.

ומכל מקום אם נזכר מיד עם סיום הברכה, לפני שעבר זמן שיכול לומר "שלום עליך רבי" (כשתי שניות), יחזור ויתקן את נוסח הברכה. וכגון, אם סיים בליל שבת "שומר את עמו ישראל לעד אמן", ומיד שם לב שטעה בדבריו, יאמר מיד, "הפורש סוכת שלום עלינו" וכו'. (משנה ברורה ס"ק ט).

שאלות ותשובות על ההלכה

אחר המחי"ר מהדר"ג אשתמטיתיה כשעה חדא דברי מרן זצוק"ל, שדן בזה בשו"ת יביע אומר ח"ח (או"ח סי' יא אות כט). ב' אדר תשפ"א / 14 בפברואר 2021

תודה רבה, גם בילקוט יוסף ציין לדברי היביע אומר. תבורך מפי עליון,

שלום הרב,האם זה הדין גם כאשר טעיתי בכל הברכה ולא רק בחתימתה?כלומר אם אמרתי בשבת והגן בעדנו והסר מעלינו מכת אויב וכו' וכן אם ברכתי בחול כמו בשבת,לא צריך לחזור? כ"ב שבט תשפ"א / 4 בפברואר 2021

נכון, הדין בזה הוא אפילו שכשאמר את כל הברכה כמו הנוסח בחול. תבורך,

יש לציין שהדברים שהבאתם להלכה, נפסקו בשו"ת יביע אומר ח"ח (או"ח סי' יא אות כט) כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

תודה רבה על ציון הדברים בספרו של מרן זצוק"ל

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה