הלכה ליום שני ט"ז אלול תשע"ה 31 באוגוסט 2015

יש ללמוד ממצות שמיטת כספים, אף בזמן הזה

מאמרו של מורינו ורבינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, עבור "הלכה יומית"

מצות עשה צונו ה' יתברך, להשמיט את המלוה בשביעית, שנאמר, "מקץ שבע שנים תעשה שמטה, וזה דבר השמטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'". והיא מצוה יקרה אשר צונו בה ה' יתברך, ומטעמיה, להדריכנו במדות טובות ונכונות, להיות רחמנים וותרנים בממונינו, כדי להיטיב לזולתינו.

וכבר כתב בספר החינוך (מצוה תעז), שנצטוינו לעזוב את החובות בשנת השמטה, ללמד נפשינו במדות מעולות, מדת הנדיבות ועין טובה. ועוד כתב, שמצות שמיטת כספים באה כדי לקבוע בלבבנו את הבטחון הגדול בה' יתברך, ואז תהיה נפשינו מוכשרת לקבל טוב מאת אדון הכל כלול בברכה ורחמים. וביאור הדברים, שכאשר אנו מוותרים על כספינו, אנו קונים את מדת הבטחון בו יתברך, שהוא מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם, והכל מאתו יתברך.

ועל ידי מצות שמטת כספים, זוכים אנו להתחנך ולהתרחק מכל מדה רעה של גזל, וכמו שסיים בעל ספר החינוך, שעל ידי מצות שמיטת כספים, נמצא גדר חזק ומחיצה של ברזל להתרחק מאד מן הגזל ומן החמדה, כי נלמד קל וחומר בנפשינו לומר: אפילו אם היה הממון לי, והלותיו לחברי, אמרה התורה להשמיט את החוב ביד המלווה. כל שכן שאסרה עלי התורה לגזול ולחמוס ממה שייך לחברי, וראוי לי להתרחק מן הגזל עד הקצה האחרון.

נמצאנו למדים, אף בזמן הזה שהכל רגילים לערוך פרוזבול, כי עלינו ללמוד ממצות שמיטת כספים לנהוג במדותיו הטובות של אברהם אבינו עליו השלום, להיות בעלי עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, להיות עוזרים זה לזה, ערבים זה לזה ומכבדים זה את זה, להשתדל לסייע לכל אדם בגופינו ובממונינו, ובשכר זאת נזכה לברכת התורה, "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך", וכמו שדרשו רבותינו (בתוספתא פאה פ"ד), כי בגלל "הדבר הזה", מכאן שאפילו אם הניח לעני בדיבורים טובים בלבד, נותנים לו שכר על זה. אכי"ר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה