הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תשפ"ג 20 באוקטובר 2022

עד מתי לשמור פרוזבול?

בסיום השנה שעברה, ביארנו ב"הלכה יומית", שכל חוב שיש לאדם על חבירו, שהגיע זמן פירעונו, ועברה עליו שנת השמיטה, בסיום שנת השמיטה מתבטל החוב ונשמט. וביארנו גם, שמי שעשה "פרוזבול", אין החובות שחייבים לו בני אדם נשמטים בשביעית.

וכמו שאדם יכול לערוך לעצמו שטר פרוזבול, כמו כן רשאי למנות שליח שיערוך עבורו פרוזבול, כגון, שיבקש מרב הקהלה שיערוך עבורו פרוזבול. ובשנת השמיטה לפני כארבע עשרה שנה, הורה לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאנו רשאים לקבל "הרשאה" דרך אתר "הלכה יומית", מאת כל מי שיהיה מעוניין בכך, שבה הוא ממנה אותנו שליחים לערוך עבורו פרוזבול. ואמנם ערכנו באותה שנה אלפי פרוזבולים עבור המנויים.

ועתה נדון בשאלה שנשאלנו בענין זה:

כיצד ניתנת האפשרות למנות שליח לכתיבת פרוזבול, והלא כל אחד כשיבא לגבות את חובו מהלווה, יאמר לו הלווה שכבר נשמט החוב בשביעית, והמלווה לא יוכל לטעון לו שכבר נכתב עבורו פרוזבול ולא נשמט החוב, מפני שאין לו כל ראיה על כך, שהרי הפרוזבול אינו בידו!

ומכאן נובעת גם שאלה נוספת:

עד מתי צריך לשמור את הפרוזבול? האם לעולם ועד?

טענת הלווה
וכעת נסביר את הדברים:
הנה נכון הדבר, שאם יבא הלווה אחר שנת השמיטה, ויטען כנגד המלווה שחובו נשמט בסיום שנת השמיטה, טענתו טענה נכונה, והמלווה הפסיד את חובו על פי דין תורה. אולם כל זה דוקא במקום שלא כתב המלווה פרוזבול, אבל אם כתב המלווה פרוזבול, אף על פי שאין הפרוזבול בידו, הרי הוא נאמן לטעון שעשה פרוזבול באמצעות שליח. ודין זה נלמד מדין אחר כמו שנבאר.

פרוזבול היה לי ואבד
בגמרא במסכת גיטין (לז:), אמר רב נחמן, נאמן אדם לומר "פרוזבול היה לי ואבד", שכיון שתקנו חכמים פרוזבול, "לא שביק היתרא ואכיל איסורא", "לא עוזר את ההיתר ואוכל את האיסור". כלומר, אדם שבא לגבות את חובו, וטען נגדו הלווה שכבר עברה שנת השמיטה ועל כן נשמט החוב, נאמן המלווה לומר "פרוזבול עשיתי ואבד לי", וטעם הדבר שנאמן לומר כן, הוא משום שיש בידינו חזקה, (כלומר כלל שמחזיק את האדם בצדקתו), שאדם כשר, אינו עוזב את ההיתר ולוקח דבר האסור כאשר יש לו ברירה. והואיל ותיקנו רבותינו תקנת פרוזבול, שעל ידה יוכל כל אדם לגבות את חובותיו כדין, אין אנו חוששים שאדם כשר יעזוב את דרך ההיתר ולא יכתוב פרוזבול, ואחר כך יתבע חובותיו שלא כדין, אלא אנו מאמינים לו, שכיון שהיתה לו דרך לתבוע חובו כדין, על ידי עשיית פרוזבול, בודאי כך עשה, ויכול לגבות את חובו. וכן פסק מרן השלחן ערוך בדיני הלוואה שבחלק חושן משפט (סי' סז).

ולכן, הוא הדין לנדון שלפנינו, שמאחר ואין כל צורך בהצגת שטר הפרוזבול בפני בית הדין, שהרי אין צורך בגוף השטר כראיה, אלא די בטענה "פרוזבול היה לי ואבד", לכן גם אם יטען מישהו שעשה פרוזבול באמצעות שליח, יהיה נאמן בטענתו, ויוכל לגבות את חובותיו על פי פסק בית דין.

ולסיכום: כל פרוזבול הנעשה על ידי שליח, אין צורך שיגיע הפרוזבול ליד המלווה, ודי בכך שיעשה השליח את הפרוזבול כדין, ואחר כך יהיה נאמן בטענה זו בבית דין, ויוכל לתבוע את חובו על פי דין תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום חכם, ראיתי עכשיו התשובה על הפרוזבול. חושב שנחסר התשובה על זמן שמירת שטר פרוזבול. הבנתי שאפשר שאין צורך לשמירה כיון שיכול לטעון שעשה ואבד. ומה לגבי שנת השמיטה שיבוא עלינו עוד שבע שנים, השטר שעשינו מועיל גם לעתיד? ג' חשון תשפ"ג / 28 באוקטובר 2022

הבנתם נכון, לא צריך לשמור.

בשביעית הבאה אם חלילה לא יבוא משיח, יהיה צריך לעשות פרוזבול חדש.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה