הלכה ליום שני ח' שבט תשפ"ו 26 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו וסבנו היקר

אשר בוטח בא-ל בן ג'אן ויהודה ז"ל

לעילוי נשמת אבינו וסבנו היקר שהלכות הרב עובדיה היו נר לרגליו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ט"ו בשבט – ברכות

בשבוע הבא (במוצאי יום ראשון, ליל יום שני), יחול ט"ו בשבט, שבו נוהגים להרבות בברכות על מיני פירות וירקות וכדומה.

ולכן בימים הללו מן הראוי ללמוד הלכות ברכות, וגם מרן זצ"ל היה מלמד בתקופה הזו הלכות ברכות.

במשנה במסכת ברכות (דף מ.) שנינו: על פרי העץ, כגון תפוח ואגס, מברך בורא פרי העץ, ועל פרי האדמה, כגון עגבניה ומלפפון, מברך בורא פרי האדמה.

ושנינו עוד במשנה: בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא ידי חובתו, ואם בירך על פירות הארץ בורא פרי העץ, לא יצא, ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו, יצא.

כלומר, אם טעה אדם, ובירך על פרי שברכתו "בורא פרי העץ", "בורא פרי האדמה", יצא ידי חובת הברכה, משום שכל הפירות יוצאים מן האדמה, ולכן ברכת בורא פרי האדמה שייכת על כל הפירות, גם אותם שברכתם היא "בורא פרי העץ".

ואף שבודאי לכתחילה אסור לברך על פרי העץ בורא פרי האדמה, מכל מקום בדיעבד שטעה ובירך בורא פרי האדמה, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך בורא פרי העץ.

אבל אם טעה אדם ובירך על ירק שברכתו "בורא פרי האדמה", "בורא פרי העץ", לא יצא ידי חובה, ובירך ברכה לבטלה, וצריך לחזור ולברך ברכת בורא פרי האדמה, משום שברכת בורא פרי העץ אינה כוללת גם את פירות האדמה, שהרי הם אינם צומחים על האילנות.

ועל הכל, כלומר, בין על פרי העץ ובין על פרי האדמה, אם טעה ובירך "שהכל נהיה בדברו", יצא ידי חובת הברכה, משום שכולם נהיו בדברו של השם יתברך שאמר והיה העולם. לכן, מי שבירך ברכת "שהכל, על מלפפון, או על מאכל אחר, יצא ידי חובתו.

אלא שנחלקו רבותינו בגמרא, מה הדין כאשר בירך בטעות "שהכל" על פת לחם או על יין, האם יצא ידי חובה או לא.

ולהלכה פסקו רבותינו הראשונים ומרן השלחן ערוך, שאפילו אם בירך על הפת "שהכל נהיה בדברו", יצא ידי חובתו ואינו חוזר לברך. (ומכאן המליצה "שהכל פוטר הכל"). נמצאנו למדים, שעל כל מיני המאכלים, אם אמר "שהכל נהיה בדברו", יצא ידי חובתו.

ומכיון שאם מברך על פרי שברכתו בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, יוצא ידי חובתו, כתבו הפוסקים, שכל פרי שיש לפוסקי ההלכה ספק אם ברכתו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, יש לברך עליו בורא פרי האדמה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב לאור האמור, לגבי פרי ה"בננה", שנחלקו הפוסקים אם הוא פרי העץ או פרי האדמה, שברכתו בורא פרי האדמה מחמת הספק. וכן כל פרי שיש אודותיו מחלוקת וספק מהי ברכתו, ברכתו לכתחילה היא בורא פרי האדמה.

לכן, גם לגבי פרי הפסיפלורה, שנחלקו רבני זמנינו אם הוא נחשב לירק או לפרי העץ, לכל הדעות הנכון הוא לברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ובלאו הכי לדעת מרן זצ"ל, פרי זה הוא פרי האדמה ממש, גם לענין ערלה, (שמותר לאכול את הפרי, גם בשלוש השנים הראשונות של האילן), ואין ספק בברכתו, אבל אפילו להמחמירים להחשיבו כפרי העץ, כדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל, בכל זאת, לענין הברכה, יש לברך עליו "בורא פרי האדמה".

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה.
אם מברך מזונות על מה שהוא ספק מזונות ספק האדמה ?
למשל מאכל שלא אני הכנתי ונראה ספק בורגול ספק חיטה.. ד' שבט תשפ"ג / 26 בינואר 2023

ראשית, בורגול גם הוא עשוי מחיטה.

ולעצם השאלה, המברך מזונות על כל מיני המאכלים, יצא ידי חובתו, מלבד מים ומלח, שאותם ברכת מזונות לא פוטרת. (הליכות עולם ח"ב עמוד צב).

שלום וברכה. אם אני שומעת את אחת מברכות 18 שחברה לידי אומרת- האם אני צריכה לענות אמן או לא? ד' שבט תשפ"ג / 26 בינואר 2023

צריך לענות אמן לברכותיה. תבורכו,

יין שברך עליו בורא פרי האדמה, האם יצא? ט' טבת תש"פ / 6 בינואר 2020

במגן אברהם סימן רח כתב שלא יצא ידי חובתו (ושם מדבבר על ברכת בורא פרי העץ, ומסתבר דהוא הדין לגבי בורא פרי האדמה). אבל בשיטה מקובצת (ברכות מ:) כתב שיצא ידי חובתו. וכן הוא בהלכות ברכות להריטב"א. וכן כתב בספר הפרדס ועוד. וכן פסק בספר אבן העוזר. לכן נראה שמחמת ספק לא יחזור לברך. וכן פסק בילקוט יוסף סימן נו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה