הלכה ליום ראשון כ"ד סיון תשס"ז 10 ביוני 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

דין קריאת ספר בשבת לאור הנר

במשנה במסכת שבת (דף יא) שנינו, אסור לאדם לקרוא בשבת לאור הנר, וטעם האיסור בזה מבואר בגמרא (דף יב) שהוא מפני שחששו רבותינו שמא יטעה מחמת עיונו בספר ויטה את הנר,(דהיינו שבכדי להרבות את האור הבוקע מהנר, יטה את השמן שבנר על צידו, ובכך יכשל באיסור מבעיר בשבת שהוא איסור תורה.) ואמרו עוד בגמרא, מעשה ברבי ישמעאל בן אלישע שאמר, אני אקרא ולא אטה, מפני שהיה חלוק על דעת רבותינו שגזרו איסור בזה, ואמר אני אקרא לאור הנר וברור לי שלא אכשל ואטה, פעם אחת קרא לאור הנר וכמעט נכשל והטה, אמר,"כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר". והוא מפני שרבותינו לגודל חכמתם, ידעו לרדת לסוף דעתו של אדם, וידעו טבע בני אדם, ולפיכך בכל גזרותיהם גזרו מה שגזרו.

וזו לשון מרן בשלחן ערוך (סימן ער"ה): אין קורין בספר לאור הנר, ואפילו אינו מוציא בפיו (כלומר אפילו שאינו מוציא בשפתיו מה שהוא קורא, אלא קורא בהרהור הלב בלבד) שמא יטה את הנר. ואפילו הוא (הנר) גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, שלא חילקו חכמים בדבר. ומטעם זה יש לאסור אפילו הוא (הנר) בעששית או קבוע בחור שבכותל (שבקיר) וכן בנר של שעוה.

ומבואר בפוסקים שהוא הדין לגבי כל דבר שמצריך עיון, כגון לבדוק את חוטי הציצית אם הם כשרים וכדומה, שאסור לעשות כן לאור הנר ביום השבת. אבל דבר שאינו מצריך עיון רב, מותר לעיין בו לאור הנר. לפיכך הרוצה לעיין בליל שבת בשעונו בכדי לדעת מה השעה, רשאי לעשות כן לאור הנר, מפני שאין הדבר מצריך דקדוק כל כך בכדי שנחוש להטיית הנר. וכן כל דבר השגור על לשונו של האדם הקורא, כגון פיוטים שהוא רגיל לאמרם בכל שבת וכיוצא בזה, מותר לקרוא בהם לאור הנר, מפני שאינו צריך כל כך לאור הנר בכדי שנחוש שמא יטה.

ומכללם של דברים אנו למדים, שמי שקם משנתו בליל שבת, אחר שכבה כבר האור על ידי "שעון שבת", אסור לו לעיין בספר וכיוצא בזה לאור הנרות שמא יטעה ויטה את הנרות. ואף על פי שבנרות של שעוה (פרפין) המצויים בזמנינו לא שייכת כל כך גזירה זו, מכל מקום כתב מרן בבית יוסף שאף בנרות אלו שייך חשש שמא ימחוט ויחתוך ראש הפתילה,ואחר כך ידליקנו שוב בכדי ליפות את אור הנר ושוב נמצא נכשל באיסור הבערה בשבת, ולפיכך אין אנו יכולים לחלק בזה, וכל הנרות בכלל האיסור.

 

ולאחרונה הופיע ספר הליכות עולם למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ושם העלה להקל לקרוא לאור נרות של שעווה המצויות בזמנינו.

 

ובהלכה הבאה נבאר דין זה בענינים אקטואליים יותר.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה