הלכה ליום שלישי ח' כסלו תשפ"ד 21 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

קידוש בסעודה שלישית

שאלה: האם יש חובה, או ענין, לקדש על היין בסעודה שלישית, כפי שעושים לפני הסעודה של הבוקר ביום השבת?

תשובה: כתב הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ט), "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתם על היין, ולבצוע על שתי כיכרות".

ולכאורה נראה, שכוונת הרמב"ם היא, שכשם שיש חיוב לקדש על היין בשתי הסעודות הראשונות של שבת, כלומר, סעודת ליל שבת וסעודת הבוקר, כמו כן יש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית.

ורבינו הטור (סימן רצא) הביא את דברי הרמב"ם, והעיר עליהם כך: "הרמב"ם כתב שגם בסעודה שלישית קובע על היין, ואדוני אבי הרא"ש לא היה מברך על היין לפני סעודה שלישית, שהרי קידוש היום הוקש לקידוש הלילה, וכשם שבלילה די בקידוש אחד על היין, כמו כן ביום די בקידוש אחד על היין לכל היום כולו". כלומר, גם רבינו הטור למד מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך העיר על כך, שקידוש היום שעושים בבוקר יום השבת, הרי הוא מספיק לכל היום כולו, ואין חובה לחזור ולקדש שנית לפני סעודה שלישית.

ובאמת שעוד כמה מרבותינו הראשונים הבינו מדברי הרמב"ם, שכוונתו לומר שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית. אולם מרן הבית יוסף כתב, שמה שהבין הטור מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, אין זה נכון, כי באמת אין כוונת הרמב"ם בזה, אלא שיש חיוב לשתות יין בסעודה שלישית, אבל לא לערוך קידוש בראשיתה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם במקום אחר.

גם רבינו הרדב"ז (ח"ה סימן ב"א קד), שחי בזמנו של מרן הבית יוסף, כתב בפשיטות שאף הרמב"ם מודה שאין חובה לערוך קידוש לפני סעודה שלישית. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ב עמוד שמא), והעלה שאין חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, וכפי שנוהגים כולם, שאין מקדשים על היין אלא בשתי הסעודות הראשונות דוקא. אבל בסעודה שלישית, אין חיוב בזה, רק טוב ממדת חסידות לשתות מעט יין תוך כדי הסעודה השלישית, כדי לצאת ידי חובת דעת הרמב"ם, שסובר שיש חיוב בזה על כל פנים בתוך הסעודה.

והוסיף על כך מרן זצוק"ל, שאף שיש אומרים שעל פי הקבלה נכון לקדש על היין לפני הסעודה השלישית, אין זה נכון, והוכיח מדברי רבינו האר"י שאין לקדש על היין בסעודה זו, רק יש ענין על פי הקבלה בשתיית מעט יין תוך כדי הסעודה. והדברים עולים בקנה אחד עם דברי הרמב"ם ז"ל.

ולסיכום: אין לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך טוב לשתות מעט יין בתוך הסעודה השלישית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה