בגמרא במסכת סנהדרין (דף כא:), אמר רבי יצחק, מפני מה לא נתגלו טעמי התורה?, מפני שבשתי מצוות נתגלו טעמי התורה, ונכשל בהם גדול העולם שלמה המלך. שנאמר בתורה (דברים יז) לגבי מלך ישראל: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים - וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס", כלומר, אסור למלך ישראל להרבות לו סוסים, כדי שלא יכשל ויחזיר את עם ישראל למצריים לשם סחורה וריבוי הסוסים. וכן נאמר בתורה: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים - וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ", כלומר, אסור למלך ישראל לישא נשים רבות, כדי שלא יכשל ויסור לבבו מה', מחמת ריבוי הנשים.
הנה שתי מצוות שנתבארו טעמיהן בפירוש בתורה, ובסופו של דבר, בשתי המצוות הללו נכשל שלמה המלך, שהרבה לו סוסים, וכן נשא נשים רבות, מפי שאמר שלמה המלך, אני ארבה סוסים, ולא אשיב את העם מצריימה! וכן אמר, אני ארבה נשים, ולא יסור לבבי מעם ה'! ובסופו של דבר נאמר (מלכים א פרק יא): "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו", וכן נאמר בנביא, שנכשל שלמה בענין הסוסים, שנאמר, "ותצא מרכבה ממצרים" וכו'.
ובאמת כל מה שאנו מחפשים לידע טעמי המצוות, זהו רק מתוך חיבתינו לקיום המצוות, ולקיים את המצוה בהידור ובשלימות, אבל אין אנו מכוונים במצוות לתועלתינו, אלא הכוונה העילאית הינה לקיום רצון ה' וגזרתו בלבד. וכמו שכתב רש"י בפירושו על התורה (ויקרא א, ט), שקיום המצוות בא לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.
וכן כתב בזה הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (עין יצחק ח"א עמוד קסט), וביאר את הדברים יותר, על פי דברי המהר"ל מפראג (תפארת ישראל פ"ו), כי כל טעמי המצוות שאנו לומדים אותם, אינן אלא התוצאות הטובות היוצאות ממעשה המצוות, אבל אינן סיבות לקיום המצוות. כלומר, בין שאר המעלות היוצאות מקיום המצוות, כלולים גם הטעמים המבוארים בדברי חז"ל והמפרשים, וכמו שכתב מרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קפא), שיש לנו לבקש טעמים למצוות ככל שנוכל, אלא שאין לקיים את המצוות רק מחמת הטעם. אבל טעמים אלה, אינן שורשי המצוות, כלומר, אינן הסיבה למצוות, אלא תוצאות טובות היוצאות מן המצוה.
ולסיכום, יש לקיים את המצוות מאחר וכך ציונו אבינו מלכינו ה' יתברך, ולא מן הטעם האמור במפרשים. אך טוב לדעת את טעמי המצוות, כי הידיעה גורמת לנו לקיים את המצוות באהבה ובחיבה יתירה.
