הלכה ליום שני ל' ניסן תשפ"א 12 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורה בת לאה

רפואה שלימה, רפואת הנפש ושמחה

הוקדש על ידי

צאצאיה

טעמי המצוות

בגמרא במסכת סנהדרין (דף כא:), אמר רבי יצחק, מפני מה לא נתגלו טעמי התורה?, מפני שבשתי מצוות נתגלו טעמי התורה, ונכשל בהם גדול העולם שלמה המלך. שנאמר בתורה (דברים יז)  לגבי מלך ישראל: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים - וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס", כלומר, אסור למלך ישראל להרבות לו סוסים, כדי שלא יכשל ויחזיר את עם ישראל למצריים לשם סחורה וריבוי הסוסים. וכן נאמר בתורה: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים - וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ", כלומר, אסור למלך ישראל לישא נשים רבות, כדי שלא יכשל ויסור לבבו מה', מחמת ריבוי הנשים.

הנה שתי מצוות שנתבארו טעמיהן בפירוש בתורה, ובסופו של דבר, בשתי המצוות הללו נכשל שלמה המלך, שהרבה לו סוסים, וכן נשא נשים רבות, מפי שאמר שלמה המלך, אני ארבה סוסים, ולא אשיב את העם מצריימה! וכן אמר, אני ארבה נשים, ולא יסור לבבי מעם ה'! ובסופו של דבר נאמר (מלכים א פרק יא): "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו", וכן נאמר בנביא, שנכשל שלמה בענין הסוסים, שנאמר, "ותצא מרכבה ממצרים" וכו'.

ובאמת כל מה שאנו מחפשים לידע טעמי המצוות, זהו רק מתוך חיבתינו לקיום המצוות, ולקיים את המצוה בהידור ובשלימות, אבל אין אנו מכוונים במצוות לתועלתינו, אלא הכוונה העילאית הינה לקיום רצון ה' וגזרתו בלבד. וכמו שכתב רש"י בפירושו על התורה (ויקרא א, ט), שקיום המצוות בא לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.

וכן כתב בזה הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (עין יצחק ח"א עמוד קסט), וביאר את הדברים יותר, על פי דברי המהר"ל מפראג (תפארת ישראל פ"ו), כי כל טעמי המצוות שאנו לומדים אותם, אינן אלא התוצאות הטובות היוצאות ממעשה המצוות, אבל אינן סיבות לקיום המצוות. כלומר, בין שאר המעלות היוצאות מקיום המצוות, כלולים גם הטעמים המבוארים בדברי חז"ל והמפרשים, וכמו שכתב מרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קפא), שיש לנו לבקש טעמים למצוות ככל שנוכל, אלא שאין לקיים את המצוות רק מחמת הטעם. אבל טעמים אלה, אינן שורשי המצוות, כלומר, אינן הסיבה למצוות, אלא תוצאות טובות היוצאות מן המצוה.

ולסיכום, יש לקיים את המצוות מאחר וכך ציונו אבינו מלכינו ה' יתברך, ולא מן הטעם האמור במפרשים. אך טוב לדעת את טעמי המצוות, כי הידיעה גורמת לנו לקיים את המצוות באהבה ובחיבה יתירה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שהרהר ספירת העומר למחרת יכול לספר בברכה שמה הרהר כדיבור דמי ושמה כול יום מצווה בפני עצמה מרן דיבר על זה ? א' אייר תשפ"א / 13 באפריל 2021

למיטב ידיעתי, מרן זצ"ל לא כתב בזה. אבל בספרו חזון עובדיה יום טוב דן לגבי מי שספר על ידי כתיבה, ופסק שנחשב כאילו ספר, מפני שכתיבה היא יותר מהרהור, שהרי מרן פסק בש"ע שאין צורך בברכות התורה אם מהרהר בדברי תורה, אבל אם כותב צריך ברכות התורה. ומשמע מדבריו שבהרהור לבד לא היה ממשיך לספור בברכה.

אדם שלא אמר רצה בסעודה שניה או ראשונה בשבת ונזכר אחרי שעתייים שהוא כבר רעב מאותו אכילה יחזור להגיד ברכת מזון או כיון שעבר זמן עיכול לא יברך ל' ניסן תשפ"א / 12 באפריל 2021

כבר לא יוכל לחזור לברך והפסיד ברכת המזון. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה