הלכה ליום חמישי כ"ח אדר ב תשפ"ב 31 במרץ 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה במהרה עבור

לירון בת עליזה

הוקדש על ידי

בעלה

ברכת האילנות בשבת

ברכת האילנות
היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".

ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות הוא דבר שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקדוש ברוך הוא (הרא"ה בספר פקודת הלוים, ברכות מג:). ואין לברך ברכה זו אלא פעם בשנה ולא יותר.

ברכת האילנות בשבת
השנה שנת התשפ"ב, יחול יום ראש חודש ניסן ביום השבת הבא עלינו לטובה. ומאחר ונוהגים ומשתדלים לברך ברכת האילנות ביום ראש חודש ניסן, נבאר האם כאשר חל ראש חודש ניסן בשבת, יש לברך בשבת, או שמא יש להמתין עם הברכה עד ליום ראשון.

"שמא יתלוש"
ובראשית, עלינו לדון בזה מצד מה שהובא בגמרא במסכת סוכה (לז:), אמר רבה, הדס במחובר, מותר להריח בו, אתרוג במחובר אסור להריח בו. כלומר, הדס שאינו תלוש מן העץ, מותר להריח ממנו בשבת, אבל אתרוג המחובר לאילן, אסור להריח בו בשבת. ומסבירה הגמרא, מה טעם החילוק בין הדס לאתרוג? הדס, שעשוי רק להריח ממנו, אין לחשוש שמא יבוא לתלוש ממנו, מה שאין כן אתרוג, שהוא פרי, יש לחשוש יותר שמא זה שמריח ממנו בשבת, יבוא לתלוש ממנו. וכן פסקו כל הפוסקים. ומכאן משמע, שלגבי ברכת האילנות בשבת, בודאי שאין לאסור בזה משום חשש שמא יבוא לתלוש מפרחי האילנות, שהרי אין כאן פירות, ואפילו אם היו פירות, הרי אינו נוגע בהם כלל, ואינו מריח מהם, ולכן בודאי שאין לחוש שמא יתלוש מהם.

דברי רבי חיים פלאג'י
אמנם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן א אות ח) כתב: "בעיר קושטא, נוהגים לברך ברכת האילנות אפילו בשבת ויום טוב. אבל בעירנו איזמיר, לא ראיתי ולא שמעתי מעולם שיברכו ברכת האילנות בשבת ויום טוב. ואם נאמר שהטעם לזה משום חשש שמא יקח בידו הפרחים להריח בהם, ושמא יתלוש, אם כן אפילו בקושטא יש להם לחוש שלא יברכו ברכת האילנות בשבת". עד כאן דבריו.

והנה לפי מה שמבואר בפוסקים, שאין לחוש שמא יתלוש מהאילנות, מאחר ואין כאן פירות, וגם אינו מריח מהם כלל, אם כן אין לחשוש למה שהעיר הגאון רבי חיים פלאג'י בזה, והעיקר להלכה כמו שנהגו בקושטא, שהיו מברכים ברכת האילנות אפילו בשבת. וכן כתבו הרבה מהאחרונים.

ומה שבאיזמיר ובעוד מקומות לא נהגו לברך ברכת האילנות בשבת, יש לבאר, על פי מה שכתב בשו"ת שמחת כהן (סימן קמב) להגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל (עליו אמר לנו מרן זצוק"ל, שלא היה כמותו בדורינו, ושהיה גאון מובהק, ומאד היה מרן משבחו על גדולתו בתורה ובמדות מצויינות), שכנראה שנמנעו מכך, משום שיש צורך להוציא את הסידורים מבית הכנסת לפרדסים, כדי שיוכלו לברך מתוך הסידור, ולומר את נוסח היהי רצון וכו' שנוהגים לומר. ומאחר ובמקומותם בחוץ לארץ לא היה עירוב, ואסור היה לטלטל שום דבר מחוץ לבית הכנסת, לכן נמנעו מברכה זו. אבל במקום שיכולים לטלטל, או שאין צורך בסידורים, בודאי שרשאים לברך אף בשבת.

דברי כף החיים
אמנם הגאון רבי יעקב חיים סופר זצ"ל בספר כף החיים (סי' רכו אות ד) כתב בזו הלשון: בשבת, אין לברך ברכת האילנות, ונראה שלפי דברי המקובלים, שעל ידי ברכת האילנות מברר ניצוצי קדושה מן הצומח, יש איסור נוסף משום בורר בשבת. ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב. עד כאן.

כלומר, מאחר ועל פי דברי המקובלים, ישנם "ניצוצות קדושה" בצומח, והניצוצות מתבררים מן הצומח על ידי הברכה וחוזרים למקומם הנכון, הרי שיש בדבר איסור משום "בורר" בשבת. ובספרו שו"ת באר מים חיים בכתב יד הוסיף על כך, שנשאל על זה, שהרי גם בכל הברכות והתפלות אנו מבררים ניצוצי קדושה, והשיב, שזהו לצורך אותה שעה, והרי הלכה בידינו, בורר אוכל לאלתר (לצורך מיידי) מותר.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן ב) תמה על כך מאד, שמנין לו להכף החיים שבענין רוחני כזה שייך בכלל דין בורר? והאריך מעט בזה, לדחות מכל וכל את דברי הכף החיים בזה, והסביר שאין לפסוק הלכות על פי עניני קבלה כגון אלה, ולכן העלה להלכה שמותר לברך ברכת האילנות בשבת.

ולמעשה, מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פסח (עמוד כג), כתב שכן יש לנהוג, לברך ברכת האילנות בשבת. והוסיף, שכן עשה מעשה בשנת התשנ"ה, שחל ראש חודש ניסן בשבת, "ובירכנו ברכת האילנות בשבת". (אולם לאחר מכן לפני מעט שנים, לא יצא מרן זצ"ל בשבת לברך ברכה זו, ואולי הוא מפני שלא רצה לטלטל את הסידורים כנ"ל, או מטעם אחר, אך להלכה אין לנו אלא כמו שכתב בספרו כנ"ל).

ולסיכום: אפשר לברך ברכת האילנות בשבת. ובפרט כאשר הציבור כולו מגיע לבית הכנסת בשבת, ויש לחוש שאם ימתינו עד אחר השבת, רבים לא יברכו בכלל, או שיברכו ביחידות, כאשר מוטב לברך בציבור, וברוב עם הדרת מלך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה