הלכה ליום שני ד' אדר ב תשפ"ב 7 במרץ 2022

משלוח מנות מפירות שביעית

שאלה: האם מותר לתת משלוח מנות, מפירות או ירקות שיש בהם קדושת שביעית?

תשובה: השנה (תשפ"ב), היא שנת השמיטה, וכמו שביארנו, גידולי שנה זו שגדלו בקרקע של יהודי בארץ ישראל, יש בהם קדושת שביעית. וכפי שמצויין בצד הפירות בכל חנות פירות שיש שם השגחה מוסמכת, ומציינים בפירוש את מקור הפירות והירקות, ואם יש בהם קדושת שביעית. (כעת רוב הפירות עדיין של שנה שישית, מלבד בננות שמצויות מאד עם קדושת שביעית).

פירות שביעית מותרים באכילה, ומותר לאדם לאכול מהם כמה שירצה, ורשאי לתת מהם במתנה לחבריו ולקרוביו בלי פקפוק.

סחורה בפירות שביעית
נאמר בתורה על פירות השביעית, "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו רבותינו במסכת בכורות (דף יב:), "לאכלה" ולא לסחורה. כלומר, אף על פי שמותר לאדם לאכול מפירות השביעית, בכל זאת אסור לו לסחור בפירות אלה. (מלבד קניית מעט פירות וכדומה, וכפי שנוהגים בחנויות הפירות שיש בהן השגחה על עניני שביעית).

וממה שאסרה התורה לסחור בפירות שביעית, למדו רבותינו שאסור לאדם לפרוע את חובו מפירות שביעית. כלומר, אדם שהיה חייב לחבירו מאה תפוחים, אסור לו לשלם במאה תפוחים של שביעית, שהרי זה כמי שסוחר בפירות שביעית, כי החזרת חוב דומה למקח וממכר.

משלוח מנות בפירות שביעית
ומכאן יצאו כמה מאחרוני זמנינו לדון, האם מותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. שהרי חיוב גמור על כל אדם לתת "משלוח מנות" לרעהו. ואם כן, בנתינת המשלוח מנות, הרי הוא דומה למי שפורע חובו. ולכן כתב הגאון רבי גרשון ליברמן (משנת יוסף, ח"א סימן כז), שיש מקום לאסור נתינת משלוח מנות מפירות שביעית. גם הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שבה"ל ח"ז סימן קפג) צידד להחמיר בזה. אולם לא הביאו ראיה מכרעת לאסור, רק כתבו שכן מסתבר יותר. שנתינת המשלוח מנות הרי היא כפריעת חוב.

ובאמת שהגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל (המחבר בן איש חי) בשו"ת תורה לשמה (סימן קצג) כבר הקדים ודן בזה, וכתב שמותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. (ושם דן האם מותר להחזיר משלוח מנות מפירות אלה, אבל הנתינה הראשונה מפירות שביעית, לא חשש בה לאיסור כלל).

וכן הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל (מנחת יצחק ח"י סימן נז) כתב שמסתבר שנתינת משלוח מנות אינה בכלל סחורה בפירות שביעית, וכשם שמותר לעשות את כל המצוות מפירות שביעית, כגון, לקנות מצה לליל פסח, וכן לקנות אתרוג לסוכות, הכל מותר אפילו מפירות שביעית, שאין זה בכלל איסור סחורה או פריעת חוב, כמו כן מצוות משלוח מנות, שאינה בכלל תשלום חוב, שהרי הפירות שייכים לגמרי לבעליהם, והוא ברצונו נותן אותם למי שיחפוץ, ואין עליהם שעבוד ממוני לומר שיהיה בנתינתם משום פריעת חוב.

ומאחר ושביעית בזמן הזה אינה מן התורה, לכן היה לנו לפסוק להלכה להקל בנדון זה. ובפרט שהגאון רבי יוסף חיים כתב בפשיטות להקל בזה, והמחמירים שהחמירו, לא הביאו ראיות מכריעות לדבריהם. אולם מלשון מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה (פורים עמוד קנד), משמע שנטה גם הוא להחמיר בזה. ועל כן המחמיר בנדון זה שלא לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית, תבוא עליו ברכה.

ולכן גם אותם שמזמינים "סידור פירות" ושולחים אותו כמשלוח מנות לחבריהם ביום פורים, צריכים לשים לב לפרט זה, שלא יהיו שם פירות עם קדושת שביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הלכתית אפשרי לעשות משלוח מנות ממגש פירות? האם יש צורך להוסיף דבר נוסף? אני שואל מבחינת מצוות משלוח מנות ולא מבחינת שביעית. תודה מראש ה' אדר ב תשפ"ב / 8 במרץ 2022

אפשר לקיים את המצווה בפירות. 

האם גם בסוכות יש עניין לא לקחת אתרוג של שביעית מצד פורע חובו בפירות שביעית דהיינו חוב המצוה המוטלת עליו כמו במשלוח מנות הראשון?? י"א טבת תשפ"ב / 15 בדצמבר 2021

לא. אין שום ענין כזה. הפרי הוא שלו לגמרי, ומקיים בו מצוה, מה שאין כן לגבי משלוח מנות שעושה בו דבר שדומה לסחורה. 

אשמח לדעת מדוע ראוי  להחמיר, על פי כללי הפסקה ונימוקי האחרונים כפי שכבודו הביא, נראה שיש להתיר? ו' אדר תשע"ה / 25 בפברואר 2015

כתבנו להחמיר בזה, משום שגם מרן זצ"ל נטה להחמיר בזה, וכן דעת הרבה מפוסקי דורינו, וסוף סוף יש מקום לדברי המחמירים בזה, שנראה קצת כפורע חוב, אף שאין ראיה גמורה לומר כן, מכל מקום לכתחילה, המחמיר תבוא עליו ברכה. ולא מלאני לבי להקל לגמרי בדבר שכמה גדולים כתבו להחמיר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה