הלכה ליום שני ד' אדר ב תשפ"ב 7 במרץ 2022

משלוח מנות מפירות שביעית

שאלה: האם מותר לתת משלוח מנות, מפירות או ירקות שיש בהם קדושת שביעית?

תשובה: השנה (תשפ"ב), היא שנת השמיטה, וכמו שביארנו, גידולי שנה זו שגדלו בקרקע של יהודי בארץ ישראל, יש בהם קדושת שביעית. וכפי שמצויין בצד הפירות בכל חנות פירות שיש שם השגחה מוסמכת, ומציינים בפירוש את מקור הפירות והירקות, ואם יש בהם קדושת שביעית. (כעת רוב הפירות עדיין של שנה שישית, מלבד בננות שמצויות מאד עם קדושת שביעית).

פירות שביעית מותרים באכילה, ומותר לאדם לאכול מהם כמה שירצה, ורשאי לתת מהם במתנה לחבריו ולקרוביו בלי פקפוק.

סחורה בפירות שביעית
נאמר בתורה על פירות השביעית, "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו רבותינו במסכת בכורות (דף יב:), "לאכלה" ולא לסחורה. כלומר, אף על פי שמותר לאדם לאכול מפירות השביעית, בכל זאת אסור לו לסחור בפירות אלה. (מלבד קניית מעט פירות וכדומה, וכפי שנוהגים בחנויות הפירות שיש בהן השגחה על עניני שביעית).

וממה שאסרה התורה לסחור בפירות שביעית, למדו רבותינו שאסור לאדם לפרוע את חובו מפירות שביעית. כלומר, אדם שהיה חייב לחבירו מאה תפוחים, אסור לו לשלם במאה תפוחים של שביעית, שהרי זה כמי שסוחר בפירות שביעית, כי החזרת חוב דומה למקח וממכר.

משלוח מנות בפירות שביעית
ומכאן יצאו כמה מאחרוני זמנינו לדון, האם מותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. שהרי חיוב גמור על כל אדם לתת "משלוח מנות" לרעהו. ואם כן, בנתינת המשלוח מנות, הרי הוא דומה למי שפורע חובו. ולכן כתב הגאון רבי גרשון ליברמן (משנת יוסף, ח"א סימן כז), שיש מקום לאסור נתינת משלוח מנות מפירות שביעית. גם הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שבה"ל ח"ז סימן קפג) צידד להחמיר בזה. אולם לא הביאו ראיה מכרעת לאסור, רק כתבו שכן מסתבר יותר. שנתינת המשלוח מנות הרי היא כפריעת חוב.

ובאמת שהגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל (המחבר בן איש חי) בשו"ת תורה לשמה (סימן קצג) כבר הקדים ודן בזה, וכתב שמותר לתת משלוח מנות מפירות שביעית. (ושם דן האם מותר להחזיר משלוח מנות מפירות אלה, אבל הנתינה הראשונה מפירות שביעית, לא חשש בה לאיסור כלל).

וכן הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל (מנחת יצחק ח"י סימן נז) כתב שמסתבר שנתינת משלוח מנות אינה בכלל סחורה בפירות שביעית, וכשם שמותר לעשות את כל המצוות מפירות שביעית, כגון, לקנות מצה לליל פסח, וכן לקנות אתרוג לסוכות, הכל מותר אפילו מפירות שביעית, שאין זה בכלל איסור סחורה או פריעת חוב, כמו כן מצוות משלוח מנות, שאינה בכלל תשלום חוב, שהרי הפירות שייכים לגמרי לבעליהם, והוא ברצונו נותן אותם למי שיחפוץ, ואין עליהם שעבוד ממוני לומר שיהיה בנתינתם משום פריעת חוב.

ומאחר ושביעית בזמן הזה אינה מן התורה, לכן היה לנו לפסוק להלכה להקל בנדון זה. ובפרט שהגאון רבי יוסף חיים כתב בפשיטות להקל בזה, והמחמירים שהחמירו, לא הביאו ראיות מכריעות לדבריהם. אולם מלשון מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה (פורים עמוד קנד), משמע שנטה גם הוא להחמיר בזה. ועל כן המחמיר בנדון זה שלא לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית, תבוא עליו ברכה.

ולכן גם אותם שמזמינים "סידור פירות" ושולחים אותו כמשלוח מנות לחבריהם ביום פורים, צריכים לשים לב לפרט זה, שלא יהיו שם פירות עם קדושת שביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הלכתית אפשרי לעשות משלוח מנות ממגש פירות? האם יש צורך להוסיף דבר נוסף? אני שואל מבחינת מצוות משלוח מנות ולא מבחינת שביעית. תודה מראש ה' אדר ב תשפ"ב / 8 במרץ 2022

אפשר לקיים את המצווה בפירות. 

האם גם בסוכות יש עניין לא לקחת אתרוג של שביעית מצד פורע חובו בפירות שביעית דהיינו חוב המצוה המוטלת עליו כמו במשלוח מנות הראשון?? י"א טבת תשפ"ב / 15 בדצמבר 2021

לא. אין שום ענין כזה. הפרי הוא שלו לגמרי, ומקיים בו מצוה, מה שאין כן לגבי משלוח מנות שעושה בו דבר שדומה לסחורה. 

אשמח לדעת מדוע ראוי  להחמיר, על פי כללי הפסקה ונימוקי האחרונים כפי שכבודו הביא, נראה שיש להתיר? ו' אדר תשע"ה / 25 בפברואר 2015

כתבנו להחמיר בזה, משום שגם מרן זצ"ל נטה להחמיר בזה, וכן דעת הרבה מפוסקי דורינו, וסוף סוף יש מקום לדברי המחמירים בזה, שנראה קצת כפורע חוב, אף שאין ראיה גמורה לומר כן, מכל מקום לכתחילה, המחמיר תבוא עליו ברכה. ולא מלאני לבי להקל לגמרי בדבר שכמה גדולים כתבו להחמיר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה