הלכה ליום שלישי כ"ו אב תשפ"ב 23 באוגוסט 2022

תפלת שוא - ודברים לזכרו של הגאון רבי שלום כהן זצ"ל

הגאון רבי שלום כהן

עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של גדול דורינו, הגאון חכם שלום כהן זצוק"ל.

רבינו נולד בשנת התרצ"א, עשר שנים לאחר לידת מרן זצ"ל, לאביו הגאון הקדוש רבי אפרים כהן זצ"ל.

רבי אפרים, היה גאון וקדוש, מרן זצ"ל היה אומר, שהגאון רבי אפרים כהן הוא גדול המקובלים הספרדים. וידוע שעוד בהיותו של רבי אפרים בחור צעיר לימים, היה רבינו יוסף חיים, בעל בן איש חי, קם לפניו כדי לכבדו. לאב גאון וקדוש זה, נולד רבי שלום, אשר מנעוריו גדל בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, ובין חכמיה חסידי עליון הסתופף.

בצעירותו, לפני למעלה משבעים שנה, היה רבי שלום לומד עם ידידו הגאון רבי אליהו שרס זצ"ל. וכך סיפר רבי שלום: 
באותה שעה, היה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לומד אף הוא בישיבה, ומאחר והיה עליו לאכול את ארוחת הצהרים, ביקש מרן מרבי שלום, שהוא ישב לצידם, ויאזין ללימודם. וכך היה מרן זצ"ל יושב, ורבי שלום וחבירו לומדים, ומידי פעם היה מרן מעיר להם תוך כדי לימודם. 

רבי שלום, התייגע כל ימיו בתורה הקדושה, ועליו אמר מרן זצ"ל שפיו פה קדוש, ואמר שרבי שלום מקיים את העולם בתורתו. ואמר לי מרן זצ"ל בזו הלשון: "חכם שלום, ידיד אמת שלנו", כי במשך שנים, כאשר התגלעו מחלוקות נגד מרן זצ"ל, תמיד היה זה רבי שלום שעמד לימין צדקו של מרן זצ"ל, וממש מסר נפשו להצילו מרודפיו.

ואף מרן זצ"ל השיב לרבי שלום, והיה מכבדו מאד מאד, והוא היה הדמות המשמעותית ביותר בין חברי מועצת חכמי התורה בימי מרן, שתמיד היה מטה אוזן לשמוע את דבריו ואת דעתו, והחלטות רבות שהתקבלו על ידי מועצת חכמי התורה, היו מכח דעתו של רבי שלום, דעת עליון, ולפעמים ביטל מרן את דעתו בפני דעתו של רבי שלום.

רבי שלום היה תקיף שבתקיפים, המשיך את דרכם של גאוני בבל, שלא חתו מפני איש, ולא נרתע לבטא את דבר ה' כמו שהוא, בטהרה ובשלימות. הוא היה נטוע על פלגי מי תורתינו הקדושה מילדותו, כל ימיו היה שקוע בתורה ובעבודת ה', ולכן רבים לא הכירוהו כל כך. עם כל תקיפותו, היה לבו רחמן ואוהב לכל אחד מישראל, ומשעה שהוטלה עליו הנהגת העם לאחר פטירת מרן זצ"ל, היה מקבל קהל מידי יום, באהבה ובחיבה, ומורה לעם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

עבודתו בקודש של רבי שלום, היתה למעלה מהשגתינו, התמדה נוראה בתורה, בעמל עצום ויגיעה גדולה, דביקות בדרכי חכמי פורת יוסף הקדמונים, שהיו מעניקים חמה בקומתם, יראת ה' טהורה, חרדה של ממש מכל נדנוד איסור, וגדלות עצומה בכל מכמני התורה.

כל ימיו, עד ימי זקנותו, לא ביטל טבילה במקוה טהרה בכל יום. גם לאחר מלחמת המפרץ, השתבח בכך שזכה שלא להפסיד טבילה אפילו יום אחד. כל חייו, בכל בוקר, היה עוסק בתורה לפני תפילת שחרית, והיה הוגה בספר חובות הלבבות שהיה שגור על לשונו. אלו מושגים של עבודת ה', שאינם בנמצא כמעט בדורותינו.

חסרנו מאד. רבי שלום היה המעורר הגדול, עוד בימי מרן זצ"ל, ומכוחו וכח כוחו, הושתתה היהדות הספרדית החרדית בארץ ישראל, הוא אשר יסד את תנועת ש"ס, להחזיר עטרה ליושנה, ומעתה שנפטר רבי שלום, נוכל לומר, "ונתתי שלום בארץ, ושכבתם ואין מחריד", כי משעה שנטמן רבי שלום בארץ, אין לנו עוד איש מורם מעם כמותו, שיחריד את העם להוליכם בדרך ישרה.

עלתה נשמתו של רבי שלום למרום, ולעומתה יצאו מלאכי מרום, וגם נשמות הצדיקים, מר אביו הגאון רבי אפרים, הגאון רבי עזרא עטיה, הגאונים רבי יהודה צדקה, מרן זצ"ל ורבי בן ציון אבא שאול, כל אלה יעמדו עלינו בתפילה, והיה המחנה הנשאר לפלטה גדולה, יראה ה' בעוניינו כי דלונו מאד, ונזכה לראות בתחיית המתים, בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. 

 - - - - - - - - - - - - - - - - - 

תפלת שוא

במשנה במסכת ברכות (נד.) שנינו: "הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא". כלומר, מי שמתפלל על דבר שכבר קרה, תפלתו נקראת "תפלת שוא", מאחר והשם יתברך לא ישנה דבר שכבר קרה בעבר.

ודוגמא לכך הובאה שם: מִי שהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת (בהריון), וְאָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. אלא יתפלל על העתיד לבא, ויתן הודאה על העבר. משום שאין להתפלל על מה שעבר כבר, והולד במעי אמו כבר נעשה זכר או נקבה, ואין להתפלל שיעשה נס ותשתנה מציאותו. וכן שנינו שם, הָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר (כלומר כשהגיע לקראת ביתו, שמע אנשים צועקים) ואמר: יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.

ובגמרא, הקשה על כך רב יוסף, ממה שנאמר בתורה על לאה אמנו ע"ה "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה". ושאלו בגמרא: מאי ואחר? (כלומר אחרי איזה מאורע ילדה בת?), אמר רב, לאחר שעשתה לאה חשבון עם עצמה ואמרה, שנים עשר שבטים עתידים לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני (שכבר ילדה את ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון), וארבעה מן השפחות (בלהה ילדה את דן ונפתלי וזלפה את גד ואשר), הרי עשרה. ואם כן, אם אני אלד עכשיו עוד בן, נמצא שלא ישאר לרחל ללדת אלא עוד בן אחד, כלומר, רחל תלד פחות ממה שילדו השפחות. ודבר זה הוא פגיעה קשה ברחל, שהיא תלד פחות מהשפחות. לכן ביקשה לאה מה' יתברך שהעובר בבטנה יהיה בת ולא בן. ואז ישארו לרחל עוד שני שבטים להוליד.

מיד נהפכה (העובר שבמעי לאה) לבת, שנאמר "ותקרא את שמה דינה". ומכאן אנו רואים ששייך במציאות שהעובר ישתנה מבן לבת או להיפך, וזה להיפך ממה שראינו במשנה שהמתפלל שתלד אשתו המעוברת בן הרי זו תפלת שוא.

ובגמרא הסבירו את הדברים: "אין מכריזין מעשה ניסים", כלומר, אי אפשר ללמוד מנס שנעשה לבני אדם אחרים. ולכן אין ללמוד ממעשה לאה לכל אדם. ועוד השיבו בגמרא, שהמעשה של לאה היה בתוך ארבעים יום הראשונים של ההריון, ומאחר ורק לאחר ארבעים יום מתחילת ההריון נקבע אם הולד זכר או נקבה, שאז נגמרת יצירתו, לכן בימים הללו עדיין מותר להתפלל לה' שיהיה הולד כפי שירצו.

וכן פסקו הפוסקים ומרן בשלחן ערוך (סימן רל), שמותר להתפלל על הולד שיהיה זכר או נקבה בתוך הארבעים ימים הראשונים של ההריון, אבל לאחר ארבעים יום אין להתפלל על כך, אלא שיהיה הולד מבורך ומוצלח.

וכבר נודע מה שכתבו כמה מרבותינו אודות מעלתה המיוחדת של תפלת האשה בימי הריונה על הולד שיהיו בנינו עוסקים בתורה ויראת ה' ובנותינו כאמותינו הצדקניות, טובים בכל מעשיהם וכל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'.

בהלכה הבאה נבאר עוד מענינים אלו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה