הלכה ליום שלישי י"ט אב תשפ"ב 16 באוגוסט 2022

תפלה בציבור בטיול

שאלה: כאשר יוצאים לטייל וכדומה, ומתארגן מניין של עשרה אנשים לצורך תפלת מנחה או ערבית, האם כל אחד מצטרף למנין, אף על פי שאינם נמצאים בחדר אחד סגור?

תשובה: בני אדם היוצאים לטייל, בפרט בימים אלה, צריכים מאד מאד להזהר, שלא להתבטל חלילה וחס משום תפילה, וכל שכן מהנחת תפילין בישוב הדעת כראוי. וכן יזהרו לברך ברכת המזון בנועם ובנחת. וכן בכל עניני המצוות. שכן עיקר הטעם שאדם ירא שמים יוצא להנפש, הוא כדי לרפאות את נפשו, ולחזק את כחו, להמשיך במרץ בעבודת הבורא, אם בלימודו ואם במלאכתו. ובודאי, אם ילך ויתרשל בענינים רוחניים בשעה שהוא יוצא לנופש, לא רק שאין בכך תועלת לנפשו, אלא אדרבה, נמצא שהוא מכשיל את עצמו, ומתרחק מעבודת ה', ומי יודע כמה חודשים ושנים יקח לו  לתקן אחר כך את המעוות.

מנין של עשרה אנשים המתפללים במקום אחד, אף על פי שלכתחילה בודאי שיש להתפלל בבית כנסת, מכל מקום במקום שאי אפשר בענין אחר, מותר להם להתפלל אפילו במקום פתוח, ומצטרפים זה עם זה למנין. ואמנם יש מהאחרונים שכתבו שצריך שיהיו כולם מסתופפים יחד ממש, ולא שיהיה אחד עומד כאן והשני רחוק ממנו, מכל מקום למעשה כל ששומעים את השליח ציבור, ורואים אלו את אלו, מצטרפים למנין.

אולם כתב הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א, להעיר על כך, שיש להזהר שלא יתפלל אחד מהמתפללים ברשות אחרת ממש. ולדוגמא, אם מתפללים בצד כביש, ויש שם גדר העומדת למחיצה בין הכביש לשולי הכביש, הרי שהגדר (שגובהה יותר משמונים ס"מ) מבדילה בין הרשות שעומד בה השליח ציבור, לרשות האחרת שמעבר לגדר, ושם, יש מקום לומר שאין המתפללים מצטרפים לתפילה במנין כלל.

כמו כן יש להזהר, כאשר מתפללים במקום פתוח, שלא יתפללו משני צדי כביש או שביל וכדומה, שמכיון שאותו השביל הוא רשות הרבים, הרי שרשות הרבים מפסיקה בין מחצית מהמתפללים לבין המתפללים האחרים, ובאופן כזה יש לומר שאין הם מצטרפים אלו לאלו למנין.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה