הלכה ליום שלישי ט"ו כסלו תשפ"ד 28 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מו"ר אבינו ר' חיים בן שרה ונפתלי ז"ל, סבתנו היקרה מרת גולי בת רחל ז"ל

שהיום הוא יום פקודתם
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

הבנים והבנות, הנכדים והנכדות

נר נשמה – לימוד התורה

שאלה: האם יש ענין להדליק נר נשמה?

תשובה: רמז למנהג הדלקת הנר לכבוד הנפטרים נזכר במשנה במסכת ברכות (נב:) אין מברכין בורא מאורי האש במוצאי שבת על הנר של מתים. ובגמרא (נג.) פירש רש"י, כל מת שהוא אדם חשוב ומוציאים לפניו נר ביום לכבודו, אף אם הוציאוהו בליל מוצאי שבת אין מברכים עליו, לפי שנעשה לכבוד ולא להאיר. וכן נפסק בשלחן ערוך אורח חיים (סימן רחצ סעיף יב).

ובארחות חיים כתב וזו לשונו: כתב רבינו אשר, נוהגים שכל אחד מדליק נר בערב יום הכפורים לכפר על אביו ואמו, כי כבוד הוא להשם יתברך, שנאמר באורים כבדו ה'. ומנהג ישראל תורה הוא. עד כאן. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים. ומכאן נהגו שגם ביום הפטירה של אביו או אמו מדליקים נרות לעילוי נשמתם, מדי שנה בשנה. וכן כתב בשו"ת מהרש"ל (סוף סימן מו), שאם שכח להדליק נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת אביו או אמו, כמו שרגילים להדליק בכל ארץ אשכנז, מותר לומר לגוי להדליק הנר בבין השמשות, (כלומר כמה דקות אחרי שקיעת החמה, כשעדיין לא יצאו הכוכבים), שמאחר שהעולם נזהרים בהדלקת הנר לכבוד אב ואם, נחשב הדבר כצורך גדול, ולכן יש להתיר.

אולם לכל הדעות אין מנהג זה מצוה ממש, אלא מנהג טוב שנהגוהו משנים קדמויות ויסודתו בהררי קודש. ומעתה נראה, שלפי מה שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שאפשר לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנרות של חשמל (וכמו שביארנו בדין נרות של חשמל), כל שכן שבדבר זה שאינו אלא מנהג, אפשר לצאת ידי חובה על ידי נרות של חשמל. ובפרט במקום שנוהגים להדליק את נרות הנשמה לעלוי נשמת ההורים בבית הכנסת, שאז ריח השמן והשעווה מפריע לחלק מן המתפללים, שיש מקום גדול יותר לומר שעדיף להדליק את נרות הנשמה בנרות של חשמל. וכמו שנוהגים הלכה למעשה בהרבה בתי כנסיות ובתי מדרשות.

ועל כן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאפשר לצאת ידי חובת מנהג הדלקת הנר לעלוי נשמת ההורים בנרות חשמל. וכן מצוה גדולה לתרום מעות לבתי מדרשות לצורך הוצאות החשמל והתאורה, שעל ידי זה יוכלו לעסוק בתורה, ובכך תגרם נחת רוח להורים הנפטרים ויהיו עליו למליצי יושר.

וכן הדין לגבי נר זכרון לגדולי ישראל, כגון אותם הנוהגים להדליק נר לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס, (בפרט בערב שבת, שהנר מוסיף אורה לכבוד שבת), שיש מקום למנהגם, ורשאים לעשות כן גם בנר חשמל, וזכות התורה תגן בעדם, כי נר מצוה ותורה אור. (וגם טוב הדבר לחינוך הילדים, שעל ידי מעשי האם, שמדליקה נר לכבוד נשמת הצדיק, מתעוררת בלבם האמונה בחכמינו זכרונם לברכה).

ויש לציין, כי עיקר הזכות להורים ולמורים בגן עדן, היא שיהיו בניהם ובנותיהם ותלמידיהם עוסקים תמיד בתורה, ואין לשער גודל השמחה והתועלת שמביאים בנים ותלמידים לנשמות קודמיהם על ידי עסק התורה, שמעלתה גדולה בהרבה מענין הדלקת הנר, (וכן מענין אמירת הקדיש), כי נר ה' נשמת אדם, שממשיכים בניו ותלמידיו לעסוק בתורה, ובפרט מי שעוסק בתורת רבותינו, שעל ידי זה שהוא עוסק בתורתם, שפתותיהם דובבות בקבר, וזכותם תעמוד לו עד ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני כל יום ו' בבוקר עולה לקבר אבי היקר ז"ל מדליק נר נשמה 48 שעות שיהיה לכל השבת..ואומר גם פרקי תהילים לעילוי נשמתו. וממשיך לדרכי. האם זה בסדר? ט' סיון תשפ"א / 20 במאי 2021

הגר"א כתב, שלא כדאי לנהוג כן, מפני שבבית הקברות יש רוח רעה, והרבה צרות ועוונות מגיעות משם, וגם מרן זצ"ל היה מדקדק בזה. לכן יותר טוב שתלמד לעלוי נשמתו, אבל לא על קברו, ולקברו תעלה אחת לשנה. זו העצה הטובה יותר עבורך, תבורך מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה