בהלכה הקודמת ביארנו כמה קדושה וחשיבות מיוחדת יש במקום הכותל המערבי, שלא זזה ממנו שכינה לעולם, כי שכינה במערב, ונשבע הקדוש ברוך הוא שלא יחרב הכותל המערבי, שנתייסד על ידי דוד המלך עליו השלום.
לפיכך, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שחובה קדושה להכנס ליד הכותל המערבי ביראת כבוד ובכובד ראש, וחלילה להקל ראש כלפי הקודש. ובפרט אחר שנתקדש המקום על ידי תפלותיהם של רבבות אלפי ישראל במשך דורות. ובודאי שמקום הכותל המערבי לא יגרע בקדושתו מקדושת כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות. וכן הוא מנהג כל יראי ה' וחושבי שמו.
צא ולמד כמה נזהרו הקדמונים בקדושת הכותל המערבי, עד כי בירחון המאסף (שנה ג') כתב רבי יהושע בן שושן ז"ל, "ושמעתי מזקני הארץ שראו מיראי ה' שנמנעו מלגשת אל הקודש, הוא הכותל המערבי, כל ימי חייהם, משום מורא מקדש". ומכל מקום העיר על כך מרן רבינו זצוק"ל, כי היא חומרה מופרזת, ולעולם מצוה ללכת למקום הכותל המערבי להתפלל שם וכיוצא בזה.
אסור להכנס לכותל המערבי בגילוי ראש, בין אנשים, ובין נשים נשואות, והנשים ההולכות שם מוזהרות לנהוג בצניעות, והורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי חובה קדושה מוטלת על האחראים על מקום הכותל המערבי, להעמיד שם מחיצה בין הגברים לנשים.
ואסור לבוא ליד הכותל לשם ביקור או צילום בלבד. וכן אסור לדבר שם שיחה בטלה. כי המקום קדוש לתורה ולתפלה. ואסור לאכול ולשתות על יד הכותל, וכן יש להמנע מעישון סיגריות סמוך לכותל המערבי.
וכל המיקל ראש באכילה ושתיה ועישון ובקלות ראש סמוך לכותל המערבי, גדול עוונו מנשוא, ועליו נאמר "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי".
כשיושב סמוך לכותל המערבי, לא ישב "רגל על רגל", שהיא דרך שחץ וגאווה. כמו שכתב בספר מצות קטן. וכן הביאו האחרונים.
ואשרי מי שמכוין דעתו להתעורר בהתלהבות קודש ברשפי אש שלהבת יה, להתפלל בכוונה ובאימה וביראה ליד הכותל המערבי, שאז מובטח הוא שלא תחזור תפלתו ריקם, כמו שנאמר "תכין לבם תקשיב אזניך", כלומר, אם סייעו למתפלל מן השמים לכוין בתפלתו, אז בודאי שאזני ה' יתברך קשובות לקול תחינתו. (חזון עובדיה תענית, עמוד תמג והלאה).
המתפלל בכוונה במקום הכותל, תעלה תפלתו למרום, והרמז לזה "אזניים לכותל", והיסוד לזה מדברי רבותינו במדרש תהלים. (חזון עובדיה, שם).
