הלכה ליום שני י"א אב תשפ"ב 8 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

הר הבית

שאלה: האם יש מקום להקל ולהכנס לגבולות הר הבית בזמנינו?

תשובה: הר הבית, הוא ההר אשר עליו שכן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, עד שנחרבו, ועליו באו הישמעאלים המוסלמים ובנו מסגדים כידוע עד היום הזה, כי שועלים הלכו בו. חלק משטח ההר הוא שטח בית המקדש ממש, וחלקו הוא שטח "הר הבית".

מקום המקדש בזמנינו
והנה ידוע כי קדושת בית המקדש רבה היא, ואסור לאדם שהוא "טמא מת" להכנס לבית המקדש. ונזכיר את דברי הרמב"ם (פ"ו מה' בית הבחירה הי"ד) לגבי קדושת מקום המקדש בזמנינו:

"קדושה ראשונה שקידש שלמה את בית המקדש ואת ירושלים, קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא (כלומר, הקדושה אינה פוסקת לעולם), אף על פי שהיא חריבה". וממשיך הרמב"ם ומסביר את דבריו:

"וְלָמָּה אֲנִי אוֹמֵר בַּמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם, שֶׁקְּדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשַׁתָּן לָעֲתִיד לָבוֹא? לְפִי שֶׁקְּדֻשַּׁת הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם הִיא מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וּשְׁכִינָה אֵינָהּ בְּטֵלָה. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם"' וְאָמְרוּ חֲכָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹמְמִין, בִּקְדֻשָּׁתָן הֶן עוֹמְדִים!"

למדנו אם כן בדברי הרמב"ם, שקדושת בית המקדש, שמחמתה אסור לטמאי מתים להכנס לשטחו, נותרה לעד ולעולם, ואינה בטלה אפילו בשעה שבית המקדש חרב ושמם.

ולפיכך בזמנינו, שכולנו טמאי מתים, שהרי אין בנו מי שלא נגע במי שנטמא ממת, אדם הנכנס לשטח בית המקדש, הרי הוא חייב כרת, וזו אחת מן העבירות החמורות שבתורה.

סברת הראב"ד
יש מפרשים, הסוברים בדעת הראב"ד, שאין איסור כרת בכניסה לשטח בית המקדש בזמן הזה. כי הראב"ד חלוק על דברי הרמב"ם בענין זה. אולם לענין הלכה, סברה זו היא דחויה מההלכה, וכן כתב רבינו הרדב"ז, שלהלכה בודאי שאנו פוסקים כדעת הרמב"ם ושאר הפוסקים האוסרים כניסה לשטח בית המקדש גם בזמן הזה, וכל הנכנס לשם חייב כרת. ובפרט שלדעת הרבה פוסקים גם הראב"ד סובר שיש בדבר איסור מן התורה, כמו שכתב הגאון הרא"יה קוק בשו"ת משפט כהן (סימן צו).

שאר שטחי ההר
שאר שטחי הר הבית, שאינם מקום המקדש ממש, אינם אסורים בכניסה לטמאי מתים, כמו שפסק  הרמב"ם (פ"ג מהל' ביאת מקדש ה"ד), "טמא מת, ואפילו המת עצמו, מותרים להכנס להר הבית". ולפיכך דנו כל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים, האם יש אופן להתיר כניסה לשטחים מסויימים בהר הבית.

גם מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה בספרו שו"ת יביע אומר חלק חמישי (יורה דעה סימן כו) ובספרו חזון עובדיה (תעניות עמוד תנד), ושם דן באורך וברוחב, והביא ראיות מדברי הפוסקים, שמעשה אין אנו בקיאים בזמן הזה לדעת היכן הוא מקום המקדש בדיוק, ולפיכך רוב ככל שטח הר הבית נמצא בספק אם הוא מקום המקדש.

ובתוך דבריו הביא מרן זצ"ל את לשון הגאון רבי דוד מקרלין  בשו"ת שאילת דוד (בקונט' דרישת ציון וירושלים די"ד סע"ג), שכתב, שאי אפשר לנו בשום פנים לכוין מקום המזבח, ויש לחוש בזה באיסור כרת. ולכן בודאי שיש להתרחק ולהשמר שלא להכנס להר הבית אפילו לאחר טבילה ולצורך מצוה, ובפרט שעל ידי כך שיבואו להקל ולהכנס לשטח ההר, יבאו ההמון לפרוץ ולהכנס בטומאה לשטח העזרות וההיכל, וכעת כבר נמנו וגזרו והסכימו גדולי הדור בכל תוקף לגדור גדר ולהזהיר באזהרה חמורה לבל יהין שום אדם להכנס לשטח הר הבית, עד כי יבא שילה, שאז יקויים בנו, "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם", והסכימו על האיסור בזה כמעט כל גאוני ירושלים בזמנים ההם.

איסור טומאה היוצאת מגופו
אנשים הטמאים בטומאות אחרות, כמו טומאת נדה, יולדת, בעל קרי ועוד טומאות רבות ונפוצות, אסורים בכניסה לכל שטח הר הבית, ולא רק לשטח מקום המקדש, (אלא לאחר טבילה, והמתנה של יום או שלושה או ארבעה ימים, ואנשים כלל אינם מודעים לדינים הללו בזמן הזה). לפיכך, הנהגת היתר בעלייה להר הבית, גורמת למכשלה, שבאים אנשים ונשים להר הבית, כשהם טמאים בטומאות הללו. וכמובן שאנו לא יכולים להרחיב ולהסביר את כל צדדי האיסור בדבר.

ולסיכום: איסור העליה להר הבית הוא איסור ברור, שהסכימו עליו גאוני ארץ ישראל בדורות האחרונים מכל החוגים, ויש בדבר ספק איסור כרת, וגם גורם לכמה מכשלות חמורות העלולות לגרום לתרעומת ח"ו על ישראל.

ומאחר ואנו מאמינים בני מאמינים בקדושת התורה, ובקדושת חכמיה, אשר זיכנו ה' לחסות בצל כנפיהם, הדבר ברור כי דבר ה' אמת היה בפיהם, ולא לרצון יהיו לפניו יתברך, מעשיהם ותפלותיהם של אותם העוברים על הוראתם שבקדושה, ואך לתועבה תחשב תפילתם על פני ההר, כי עליהם הכתוב אומר, "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי?".

שאלות ותשובות על ההלכה

הכל נכון כאשר יש טמאים פה ושם...,אך ידוע הוא הכלל שטומאה בציבור הותרה,כלומר כאשר כולם טמאים,ואין דרך מעשית לפתור זאת,הטומאה בציבור הותרה...!? י"א אב תשפ"ב / 8 באוגוסט 2022

טומאה בציבור הותרה כדי לקיים את המצוות, כמו להקריב קרבנות, וגם בזה, יש טומאות שלא הותרו, כמו טומאה היוצאת מגופו, שלא הותרה לעולם, אפילו בציבור, (וכן לקרבן יחיד, טומאה לא הותרה בציבור), לכן אין זה נוגע לענין. וכבר דנו בזה האחרונים ובכללם מרן זצ"ל, ובפרט הגאון מקרלין זצ"ל, ויסוד דבריהם, שמאחר ואי אפשר לבנות את המקדש, ממילא אין היתר לטומאה בציבור.

הרמב"ם בעצמו כותב שעלה להר הבית. איך זה? י"א אב תשפ"ב / 8 באוגוסט 2022

פשטות לשון הרמב"ם, שנכנס לבית גדול וקדוש, ואי אפשר לפרש דבריו שהכוונה לבית המקדש, שהרי כבר היה חרב, ולכן צריך להסביר, או שנכנס למקום שידע בוודאות שאינו מקום המקדש, אלא שזה עדיין דחוק, כי אין זה "בית גדול וקדוש", או שנכנס לבית כנסת בירושלים. והרי הגאון בעל ספר חרדים שהביא דברי הרמב"ם הללו, והוא שפירסם דבריו, גם הוא לא העלה על דעתו שיכנס הרמב"ם למקום המקדש היפך ממה שפסק במשנה תורה. וכבר דנו בזה כמה אחרונים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה