הלכה ליום שני י"ב חשון תשפ"ב 18 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימנו האהובה

לולו בת אבה ז"ל

אשת חסד, אשר נלקחה לבית עולמה לאחר ייסורים רבים. זכתה לגדל דורות רבים,ובהם תלמידי חכמים.
נפשה בטוב תלין וזרעה יירש ארץ. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הנבטת גרעין אבוקדו וברכת גידולי מים

שאלה: מהי ברכת ירקות שאינם גדלים באדמה, אלא על גבי מים, וכן האם מותר לזרוע גידולי מים בשביעית?

תשובה:
ברכת כמהין ופטריות
במשנה במסכת ברכות (דף מ:) שנינו, על דבר שאין גידולו מן הארץ מברך, "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא אמרו, על כמהין (טרפש, כמי'ה) ופטריות אומר, שהכל נהיה בדברו. וטעם הדבר שאין אנו מברכים על פטריות בורא פרי האדמה, לפי שאין עיקר יניקתן של הפטריות מן הקרקע, אלא מן האויר, ולכן אי אפשר לומר עליהן, בורא פרי ה"אדמה", שהרי אינן מפרי האדמה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ה"ח) ורבינו הטור ומרן השלחן ערוך (ריש סימן רד).

ומכאן נבא לדון בשאלתינו, שבהיות וגידולי המים המצויים בזמנינו (כגון נבטים סיניים וכדומה) אינם גדלים מן האדמה, אלא כל יניקתם היא מן המים, אין לברך עליהם בורא פרי האדמה, אלא שהכל נהיה בדברו.

ולפיכך פסק מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שעל גידולי מים יש לברך "שהכל נהיה בדברו".  ומכל מקום, אם יש ספק בדבר, אם הגידולים גדלים על מים או באדמה, אזי יש ללכת על פי הרוב, שאם רוב אותו המין גדל באדמה, ברכתו האדמה, ואם רוב המים גדל על מים, כגון נבטים, יש לברך עליו שהכל.  

גידולי מים בשנת השמיטה
ולכאורה גם לענין שנת השמיטה, יש להקל אפילו לזרוע בשנת השמיטה גידולים כאלה שאינם גדלים באדמה.

ובאמת שכבר דן בזה הגאון רבי יונה נבון בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) ופסק, שאסור לזרוע בשביעית בתוך צלוחית מים עם מעט עפר, משום שדינו כזורע בעציץ בשביעית, שאסור, אף על פי שאינו יונק מן הקרקע ממש.

אולם בנדון שלפנינו שאין שם אפילו מעט עפר, נראה שגם הוא יודה שאין איסור לזרוע באופן כזה בשביעית. וכן פסק למעשה הגאון החזון איש, שמותר לזרוע בשביעית בעציצים של מים, שלא אסרה תורה אלא זריעה כדרכה בעפר, שיש עליו תורת קרקע, כמו שנאמר "שדך" לא תזרע,  אבל זריעה במים בלבד, אין עליה לא תורת קרקע ולא תורת ארץ.

ואף שיש רבים המחמירים בזה, מכל מקום הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו (שביעית עמוד ש) האריך לדחות דבריהם. וכן פסק לגבי גרעין אבוקדו, שיש הנועצים בו קסמים, ומניחים אותו על גבי מים, והוא מצמיח עלים נאים, שאין בדבר איסור לעשותו בשנת השמיטה, מאחר ואין זו ארץ. ובאמת שבלאו הכי יש להקל בזה בבתים, כמו שביארנו כבר, שבעציץ שאינו נקוב בבית, מותר אפילו לזרוע בעפר בשביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי עציץ נקוב שבבית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

עציץ שבבית בקרקע מרוצפת, להלכה בלאו הכי דינו כעציץ שאינו נקוב.

ומה בדין עציץ נקוב שיש מתחתיו צלחת פלסטיק? (בבית, או במעקה שבחצר) ט"ז חשון תשע"ה / 9 בנובמבר 2014

כשיש תחתיו צלחת נחשב לעציץ שאינו נקוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה