הלכה ליום ראשון י"א חשון תשפ"ב 17 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום שנתיים לפטירתו
רוח השם תניחנו בגן עדן. תהי מנוחתו עם שאר הצדיקים והצדקניות אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

עציצים שבתוך הבית

בהלכה הקודמת ביארנו כמה דינים הנוגעים לטיפול בשדה ובגינה בשביעית. וכתבנו שכשם שאסור לזרוע בשדה, כן אסור לזרוע בעציצים בשביעית. וכן אסור לגזום, לעדור, ולעשות את כל הפעולות הנדרשות לשיפור ולהטבת מצב הגידולים.

עציצים שבתוך הבית
בתלמוד ירושלמי (פ"א דערלה) אמרו, שיש להסתפק  אם חלים דיני שביעית על גידולים הגדלים בתוך בית. שהרי מצד אחד נאמר בתורה "ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמע שבכל מקום יש להשבית את הקרקע, וגם בבית, שהרי אף הוא בכלל "הארץ". ומצד שני נאמר "שדך לא תזרע", והבית בודאי אינו בכלל שדה. ולכן יש להסתפק אם השביעית נוהגת בבית.

ולענין הלכה, הדבר תלוי במחלוקת הראשונים. כי יש מרבותינו הראשונים שסוברים שבזמן הזה מצות השביעית נוהגת מן התורה, כשם שהיה בזמנים הקדומים. ולדבריהם, בודאי שעלינו להחמיר בדין גידולים שבתוך הבית, שהרי בירושלמי הסתפקו בדבר, ובדבר שהוא מן התורה ויש בו ספק, הולכים להחמיר.

ויש אומרים, שמצות שביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן (מגזירת חז"ל) ולא מן התורה, כי מן התורה אין מצות שביעית נוהגת אלא בזמן שמצות היובל נוהגת, ומצות היובל אינה נוהגת אלא כאשר רוב עם ישראל נמצאים על אדמת ארץ ישראל, ובזמנינו, רוב עם ישראל נמצאים בחוץ לארץ.

ולהלכה, מצות השביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן. ומאחר ובמצוות דרבנן יש כלל בידינו "ספק דרבנן להקל", לכן גם בספר שהסתפקו בתלמוד ירושלמי, אם מצות שביעית נוהגת בבית או לא, אנו תופסים להקל. ולכן, עציצים הנמצאים בתוך הבית, אין איסור לטפל בהם בשנת השמיטה כלל ועיקר, ומותר לזרוע בתוכם, ולטפל בהם כפי שירצו בשנת השמיטה. (אבל אין לקנות שתילים מן המשתלה בשנת השמיטה ולהביאם הביתה, אלא בתנאים מיוחדים). וכן פסק בספר פאת השלחן (סימן כ ס"ק נב).

טענת הגאון ה"חזון איש"
אולם הגאון החזון איש, פקפק בדין זה מכמה סיבות, ובכללם כתב (בהלכות שביעית סימן כ), שכל מה שדרשו חכמינו לפטור את הגידולים הגדלים בבית ממצות שביעית, אין זה אלא באופן שהבית, עומד לגידולים לרועץ. כלומר, מאחר והגידולים גדלים בבית, אין הם גדלים כפי רגילותם, כי קירות הבית והתקרה גורמים להם לנזק, שמסתירים מהם את האויר ואת אור השמש. אבל בעציצים שבזמנינו, וכן גידולים שבחממות, שהבית מטיב להם, יש לומר שאין זה בכלל "בית" שפטרה אותו התורה ממצות השביעית. וכעין זה היה פוסק הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, לגבי גידולים שבחממות.

אולם מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ט עמוד שלב), כתב לחלוק על דברי החזון איש, שמאחר ורבותינו מיעטו מלשון הפסוק "שדך לא תזרע", שהבית אינו בכלל שדה, אם כן אין לתת כלל טעם בדבר, ואפילו אם הבית עומד לטובת הגידולים, ואפילו אם הרגילות היא לגדלם בבית, לעולם אין שביעית נוהגת בהם. וכן כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל (אבן ישראל ח"ח סימן עד). ולכן פסק מרן זצ"ל, שמותר לטפל באילנות הגדלים בחממות כפי שצריך, ואין עליהם דיני שביעית כלל, כי החממה הרי היא כבית.

לכן למסקנה, עציצים שנמצאים בתוך הבית, אין בהם דיני שביעית כלל, ומותר לעשות בהם כל מה שירצה בשביעית, ואפילו לזרוע בתוכם, ולגזום את הצמחים וכדומה, הכל מותר כבשאר השנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהי כמות הקח בפשטידה\עוגה לברכה אחרונה לדוגמא הכנתי פשטידה עם חצי כוס קמח והשאר ירקות וביצים.
גם 30 גרם למרות שרוב המשקל מהירקות.
ברכה והצלחה י"א חשון תשפ"ב / 17 באוקטובר 2021

אם הקמח בא לתת טעם, ברכתו מזונות, אפילו שהוא מועט. ואם בא רק לייצב את הפשטידה, ברכתה שהכל. 

מה לגבי עציצים המונחים על אדן החלון או במרפסת שאינה מקורה? האם דינם כעציצים המונחים בבית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

נכון לנהוג בהם כדין עציצים שמחוץ לבית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה