הלכה ליום ראשון י"א חשון תשפ"ב 17 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום שנתיים לפטירתו
רוח השם תניחנו בגן עדן. תהי מנוחתו עם שאר הצדיקים והצדקניות אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

עציצים שבתוך הבית

בהלכה הקודמת ביארנו כמה דינים הנוגעים לטיפול בשדה ובגינה בשביעית. וכתבנו שכשם שאסור לזרוע בשדה, כן אסור לזרוע בעציצים בשביעית. וכן אסור לגזום, לעדור, ולעשות את כל הפעולות הנדרשות לשיפור ולהטבת מצב הגידולים.

עציצים שבתוך הבית
בתלמוד ירושלמי (פ"א דערלה) אמרו, שיש להסתפק  אם חלים דיני שביעית על גידולים הגדלים בתוך בית. שהרי מצד אחד נאמר בתורה "ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמע שבכל מקום יש להשבית את הקרקע, וגם בבית, שהרי אף הוא בכלל "הארץ". ומצד שני נאמר "שדך לא תזרע", והבית בודאי אינו בכלל שדה. ולכן יש להסתפק אם השביעית נוהגת בבית.

ולענין הלכה, הדבר תלוי במחלוקת הראשונים. כי יש מרבותינו הראשונים שסוברים שבזמן הזה מצות השביעית נוהגת מן התורה, כשם שהיה בזמנים הקדומים. ולדבריהם, בודאי שעלינו להחמיר בדין גידולים שבתוך הבית, שהרי בירושלמי הסתפקו בדבר, ובדבר שהוא מן התורה ויש בו ספק, הולכים להחמיר.

ויש אומרים, שמצות שביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן (מגזירת חז"ל) ולא מן התורה, כי מן התורה אין מצות שביעית נוהגת אלא בזמן שמצות היובל נוהגת, ומצות היובל אינה נוהגת אלא כאשר רוב עם ישראל נמצאים על אדמת ארץ ישראל, ובזמנינו, רוב עם ישראל נמצאים בחוץ לארץ.

ולהלכה, מצות השביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן. ומאחר ובמצוות דרבנן יש כלל בידינו "ספק דרבנן להקל", לכן גם בספר שהסתפקו בתלמוד ירושלמי, אם מצות שביעית נוהגת בבית או לא, אנו תופסים להקל. ולכן, עציצים הנמצאים בתוך הבית, אין איסור לטפל בהם בשנת השמיטה כלל ועיקר, ומותר לזרוע בתוכם, ולטפל בהם כפי שירצו בשנת השמיטה. (אבל אין לקנות שתילים מן המשתלה בשנת השמיטה ולהביאם הביתה, אלא בתנאים מיוחדים). וכן פסק בספר פאת השלחן (סימן כ ס"ק נב).

טענת הגאון ה"חזון איש"
אולם הגאון החזון איש, פקפק בדין זה מכמה סיבות, ובכללם כתב (בהלכות שביעית סימן כ), שכל מה שדרשו חכמינו לפטור את הגידולים הגדלים בבית ממצות שביעית, אין זה אלא באופן שהבית, עומד לגידולים לרועץ. כלומר, מאחר והגידולים גדלים בבית, אין הם גדלים כפי רגילותם, כי קירות הבית והתקרה גורמים להם לנזק, שמסתירים מהם את האויר ואת אור השמש. אבל בעציצים שבזמנינו, וכן גידולים שבחממות, שהבית מטיב להם, יש לומר שאין זה בכלל "בית" שפטרה אותו התורה ממצות השביעית. וכעין זה היה פוסק הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, לגבי גידולים שבחממות.

אולם מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ט עמוד שלב), כתב לחלוק על דברי החזון איש, שמאחר ורבותינו מיעטו מלשון הפסוק "שדך לא תזרע", שהבית אינו בכלל שדה, אם כן אין לתת כלל טעם בדבר, ואפילו אם הבית עומד לטובת הגידולים, ואפילו אם הרגילות היא לגדלם בבית, לעולם אין שביעית נוהגת בהם. וכן כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל (אבן ישראל ח"ח סימן עד). ולכן פסק מרן זצ"ל, שמותר לטפל באילנות הגדלים בחממות כפי שצריך, ואין עליהם דיני שביעית כלל, כי החממה הרי היא כבית.

לכן למסקנה, עציצים שנמצאים בתוך הבית, אין בהם דיני שביעית כלל, ומותר לעשות בהם כל מה שירצה בשביעית, ואפילו לזרוע בתוכם, ולגזום את הצמחים וכדומה, הכל מותר כבשאר השנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהי כמות הקח בפשטידה\עוגה לברכה אחרונה לדוגמא הכנתי פשטידה עם חצי כוס קמח והשאר ירקות וביצים.
גם 30 גרם למרות שרוב המשקל מהירקות.
ברכה והצלחה י"א חשון תשפ"ב / 17 באוקטובר 2021

אם הקמח בא לתת טעם, ברכתו מזונות, אפילו שהוא מועט. ואם בא רק לייצב את הפשטידה, ברכתה שהכל. 

מה לגבי עציצים המונחים על אדן החלון או במרפסת שאינה מקורה? האם דינם כעציצים המונחים בבית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

נכון לנהוג בהם כדין עציצים שמחוץ לבית.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה