הלכה ליום ראשון ד' חשון תשפ"ב 10 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לכבוד מורינו ורבינו הגאון

רבי אליה רפאל הכהן שליט"א

נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
רב ומורה צדק ברמת בית שמש
לרגל הוצאת ספרו היחודי
"מעשה הברכה"
על הלכות ברכות
יהי רצון שיזכה שיפוצו מעינותיו חוצה
ישוטטו רבים ותרבה הדעת

הוקדש על ידי

תלמידיו שומעי לקחו

פירות הקדושים בקדושת שביעית

בהלכות הקודמות ביארנו, כי פירות וירקות משנת השמיטה (שנה זו תשפ"ב) הגדלים בשדות של יהודים בארץ ישראל, ולא נמכרו לגוי על פי "היתר המכירה", הרי הם קדושים בקדושת שביעית, שנאמר (ויקרא כה) "יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם", ודרשו רבותינו, מה היא קודש, אף תבואתה קודש.

אילו פירות וירקות קדושים בקדושת שביעית?
כמו שביארנו, כל הפירות והירקות הגדלים בשדות של יהודים בארץ ישראל, יש עליהם קדושת שביעית. ובכלל זה, הפירות והירקות הנמכרים במסגרת "אוצר בית דין", שיש עליהם קדושת שביעית. שהרי הם גדלים בארץ ישראל בקרקעות של יהודים. וכבר ביארנו כי אסור לסחור בפירות שביעית. וכעת נבאר עוד כמה פרטי דינים הנוגעים לפירות אלו.

הפסד פירות שביעית
נאמר בתורה על תבואת שנת השמיטה, "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו רבותינו (קמא קב.), לאכלה, ולא להפסד, כלומר, אסור לגרום הפסד לפירות שביעית, ומותר להשתמש בהם אך ורק לשימוש הראשוני והרגיל אליו הם מיועדים. אכילה, שתיה, סיכה, הדלקת הנר וכדומה. כל מין פרי או ירק, לפי כדרכו.

סחיטת פירות שביעית
דוגמא להפסד פירות האסור בשביעית, מלפפונים, שהדרך היא לאכלם כשהם שלמים. ומי שירצה לסחוט מלפפון כדי לשתות את המיץ שלו, הרי הוא מפסיד פירות שביעית, כי הוא מוריד את ערך הפרי מאד.

לעומת זאת תפוזים, שהדרך היא לסוחטם, מותר מן הדין לסוחטם גם כשהם קדושים בקדושת שביעית. (ויש מחמירים בזה). וכן ענבים, מותר לסוחטם אף על פי שהם קדושים בקדושת שביעית.

מאכל אדם ומאכל בהמה
אסור לתת לבהמה או לעוף, פירות שביעית המיועדים לאדם. וכגון מי שיש לו "תוכי" בביתו שאוכל גרעינים, אסור לתת לו גרעינים המיועדים למאכל אדם אם הם קדושים בקדושת שביעית, שהרי בכך נגרם הפסד לפירות השביעית.

וכן להיפך, פירות שביעית המיועדים לבהמה, אסור לאדם לאכלם, שעל ידי כן הוא גורם הפסד לפירות השביעית, שמיועדות יותר לבהמה.

בישול פירות שביעית
כשם שאסור לגרום להפסד פירות שביעית, על ידי סחיטתם או ריסוקם, כמו כן אסור לגרום להם הפסד על ידי בישול. ולכן פרי או ירק שהדרך היא לאכלו כשהוא חי, אין לבשלו בשביעית. ולפיכך אסור לבשל ירקות של שביעית שאין דרך לבשלן, כגון מלפפונים וכיוצא בזה.  

וכן להיפך, פרי או ירק של שביעית שאין דרך לאכלו אלא לאחר בישולו, אסור לאכלו חי, ולפיכך אסור לאכול קישואים וכיוצא בזה שלא נתבשלו, אלא אחר בישולם בלבד.

השלכת פירות שביעית
אסור לגרום לשום הפסד בפירות הקדושים בקדושת שביעית, ולכן בודאי שאסור להשליכם לאשפה, אלא יש להשתמש בהם שימוש הראוי להם, באכילה או בשתיה, כל פרי או ירק לפי ענינו. ולדעת כמה מרבותינו הראשונים יש מצוה באכילת פירות שביעית.

פירות של שביעית שנתקלקלו עד שאינם ראויים אפילו למאכל בהמה, שוב אין עליהם קדושה, ומותר להשליכם לאשפה.

ובהלכה הבאה נמשיך עם עוד פרטי דינים בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה