הלכה ליום שני י"ד תשרי תשפ"ב 20 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אמנון בן ברכה ז"ל

במלאות שנה לפטירתו (י״ד תשרי תשפ״א)
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

מרן רבינו יוסף קארו, חיבר עבורינו את ספרו "שלחן ערוך", שהוא מלא וגדוש בכל ההלכות הנצרכות לכל אחד מישראל, איש או אשה, ובספרו זה הוציא עבורינו מרן, את כל ההלכות מן התלמוד ומדברי הראשונים.

והנה מובן, כי אין דרכו של מרן להביא בספריו דברי אגדה וטעמי המצוות. רק את עיקרי הדינים לבדם. אולם לגבי מצות הסוכה, מצאנו דבר חדש בשלחן ערוך, כי סימן מיוחד כתב מרן בספרו, הוא סימן תרכ"ה, ובו כתב בזו הלשון:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש". עד כאן לשונו.

וכוונת מרן בזה, כי באמת שבגמרא במסכת סוכה (יא:, ובתורת כהנים פרשת אמור) נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא, מהי כוונת התורה "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", חכם אחד מפרש, שהכוונה היא לסוכות ממש, שבני ישראל היו בונים לעצמם סוכות בשעה שהיו חונים במדבר. וחכם שני מפרש, שהכוונה היא לענני הכבוד שעשה ה' לבני ישראל במדבר, שהיו מקיפים אותם מכל צדדיהם, ומגנים עליהם מפני חום וקור, והיו מיישרים להם את הדרך, והיה העקוב למישור.

והורה מרן השלחן ערוך בדבריו, כי הלכה כדברי האומר שהסוכות שהושיב ה' את ישראל בתוכן, הם ענני הכבוד, ולא סוכות ממש. ורק זכר לאותם ענני כבוד אנו עושים סוכות.

אך הדבר תמוה מאד, מדוע מרן השלחן ערוך הביא את טעם מצות הסוכה, שהיא זכר לענני כבוד? ואיזו השלכה הלכתית יש לכך?

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשם הפוסקים, שכוונת מרן בזה, להודיענו את הכוונה שיש לכוין במצות הסוכה. שהרי כלל בידינו "מצוות צריכות כוונה", ולמשל, אדם המניח תפילין, צריך שיכוין בפירוש שהוא מניח תפלין לשם המצוה. וכן אשה המדליקה נרות, צרכיה לכוין שהיא מדליקה נרות שבת, אבל אם הדליקה נרות סתם, יש חסרון במצותה, שלא נעשתה בכוונה הנכונה.

ובמצות הסוכה, יש אומרים שלא די בכוונה "לקיים מצות סוכה", שהרי בפירוש אמרה התורה, שנשב בסוכה שבעת ימים "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וכאשר אדם מכוין שיושב בסוכה לשם מצוה, צריך לכוין גם שהסוכה היא זכר לענני כבוד שעשה ה' לישראל במדבר בהוציאו אותם ממצרים. (ומכל מקום כוונה זו, של ענני הכבוד, אינה מעכבד בדיעבד). (חזון עובדיה סוכות עמוד צה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה