הלכה ליום חמישי י"א אלול תשפ"א 19 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה אדרי בת עזיזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

כי זוכר כל הנשכחות אתה

מתוך דברי מרן רבינו זצ"ל לכבוד ימי חודש אלול (בתוספת מועטת)

אנו אומרים בתפלת המוסף של ראש השנה: "כי זוכר כל הנשכחות אתה". ופירשו בעלי המוסר, מהו מה שנאמר "זוכר כל הנשכחות"? שהכוונה בזה, כי הנה האדם שחטא, והשתדל לחזור בתשובה שלימה, וכל ימיו היה זוכר את חטאו ומצטער על מה שעשה, כמו שנאמר "וחטאתי נגדי תמיד", ומבקש סליחה ומחילה מה' יתברך, כביכול הקדוש ברוך הוא שוכח מהחטא ההוא, וכמו שאמרו בתלמוד ירושלמי (פאה פ"א סוף הל' א), שאף על פי שאין שכחה לפני הקדוש ברוך הוא, מכל מקום על עוונותיהם של ישראל, הוא נעשה כאילו הוא שוכח, ולמדו כן מתוך המקרא. וכן נאמר בתהלים, "נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה".

אבל אם אדם נכשל בחטא, ונשאר בחטאו, כי אינו חוזר בתשובה שלימה, ואדרבה, הדברים נשכחים מלבו, כי אינו שם לב כל כך לחטאיו. או שחושב בלבו שאין רע כל כך במעשיו, ולכן מסירם ומשכחם מלבו. הרי שאז זוכרים לו בשמים את ה"נשכחות", ומענישים אותו על כך.

וזהו מה שנאמר "זוכר כל הנשכחות אתה", "הנשכחות" ולא ה"נזכרות", כי את החטאים שהאדם זוכר בלבו, לא זוכרים לו בשמים, אבל את החטאים שהוא שוכח, הם "הנשכחות", אותם זוכרים לו לעולם.

ולעומת זאת גם במעשי המצוות, מי שעשה מצוה, כגון צדקה וגמילות חסד, והוא זוכר את המצוה ומתפאר בה, שוכחים לו את אותה המצוה, ואין מזכירין לו אותה בשמים לזכותו בשכר, אבל העושה מצוה ושכח ממנה בהיותו טרוד לעסוק במצוות אחרות, והולך מחיל אל חיל בתורה ובמצוות, וכמו שנאמר "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ", מזכירים לו בשמים את המצוה שעשה, וזוכרים לו כל הנשכחות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. (ראה במאור ישראל דרשות, עמוד ח).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה