הלכה ליום חמישי ג' טבת תשע"ה 25 בדצמבר 2014

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דולי רחל בת ריין מלכה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

איסור ישיבה בסמוך למתפלל תפילת העמידה

בהלכה שפורסמה אתמול, הזכרנו את דברי רב המנונא (בגמרא בברכות לא.) שיש ללמוד כמה הלכות בענייני תפילה מתוך הפסוקים המתארים את תפלת חנה שהתחננה לפני ה' שיולדו לה ילדים, ונדרה נדר לה' שאם יולד לה בן הוא יוקדש לעבודת ה', ואחר כך בירכה עלי הכהן שהיה גדול הדור, שימלא ה' את שאלתה.

ובהמשך הפסוקים נאמר כי חנה זכתה לבן וקראה שמו שמואל, ואחר שגדל הנער שמואל הביאתו אמו אל משכן ה' בשילה, והביאוהו לפני עלי הכהן להראותו שנתקיימה ברכתו ונבואתו, וכה אמרה חנה לעלי הכהן "אנכי האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ה', אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו".

וממה שנאמר אנכי האשה הנצבת "עמכה" בזה להתפלל, למדו בגמרא, מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל. שהרי מתוך מה שאמרה חנה הנצבת (כלומר עומדת) "עמכה" מוכח שגם עלי הכהן היה ניצב על עמדו כמותה בעת שהתפללה, וזאת לפי שאסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל, וכך פירש רש"י בגמרא.

אבל התוספות כתבו, שאילו נאמר היה בפסוק "עמך", היה משמע באמת שעלי ניצב על עמדו בתוך ארבע אמותיה של חנה, וכמו שפירש רש"י, אבל מכיון שנאמר "עמכה" בה"א, דקדק לכתוב כן משום שעלי לא היה בתוך ארבע אמותיה אלא בחמישית (כלומר האות ה"א שנוספה במילה עמכה באה לרמוז שהיה עלי יושב באמה החמישית, כי האות ה"א גימטריא חמש) ולכן יכול היה עלי לשבת. ושיעור ארבע אמות הוא כמעט שני מטרים.

וממה שנאמר הנצבת "בזה" למדו ששיעור האיסור לישב בסמוך למתפלל הוא ארבע אמות, כי "זה" בגימטרייה שנים עשר, ארבע אמות לימין המתפלל, ארבע לשמאלו, וארבע לפניו, סך הכל שנים עשר. ולפיכך מעיקר הדין מותר לשבת מאחורי המתפלל אף בתוך ארבע אמותיו, אולם למנהג האשכנזים יש להחמיר בזה אף לאחריו, ולסברתם "זה" רומז לארבע אמות מלפניו וארבע מלאחריו, ועוד ארבע אמות לצד המתפלל, משום שאין צורך ללמדינו ברמז מיוחד לשני צידי המתפלל, שהרי דבר פשוט הוא שאין לחלק בין צד ימין לצד שמאל. ולכן שני הצדדים נחשבים לאחד.

ובספר הלכה ברורה להרב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כתב שנכון להחמיר בזה אף למנהג הספרדים, שלא לשבת סמוך למתפלל אף מאחוריו. וכן נראה מדברי הפרישה ועוד פוסקים.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה