בהלכות הקודמות ביארנו את יסוד הדין שאנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ובהלכה הקודמת ביארנו, שחובה לכוין בפסוק זה, ומי שלא כיון את פירוש המילים, לא יצא ידי חובתו.
ועתה נבוא לבאר את פירוש המילים בפסוק זה, ולצורך כך יש לבאר כמה מושגים יסודיים:
הדבר ידוע, כי פירוש המילה "ברוך" בכל הברכות, אין פירושה שאנו מברכים את הקדוש ברוך הוא, שהרי האדם לא יוכל לברך את ה' יתברך שכל השפע בא ממנו. רק כוונת הדבר, "ברוך" - מקור השפע.
כמו שאנו אומרים "הדור", על דבר שמשפיע הדר על סביבתו. וכן "רחום" על מה שמשפיע רחמים. כן אנו אומרים "ברוך", על מקור הברכות והשפע. וכשאנו אומרים "ברוך אתה ה'", הכוונה היא, שמקור השפע, הוא ה'.
ופירוש המילים "כבוד מלכותו", למשל בקדושה שאנו אומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו", הכוונה היא לכל הבריאה, כי "כבוד מלכותו" של ה', הוא כל המציאות שיש בעולם, שהוא מנהיג אותה במלכותו. כמו שנאמר "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו". (ישעיה, מג).
והדבר ידוע, שאין אנו מכירים ומשיגים את ה' יתברך בעצמו, רק על ידי מעשיו. כלומר, יודעים אנו שה' יתברך ברא אותנו, ומשגיח עלינו, אבל אין אנו יכולים להשיג ולהבין את מציאותו ממש.
ולכן כל השמות שאנו מכנים את ה', אינם מבטאים את מציאות ה', אלא רק את הנהגתו כלפינו. ולמשל, כשאנו אומרים שה' נקרא "חנון", פירוש הדבר שהוא נוהג עמנו בחנינה. וכשאנו אומרים "רחום", פירושו שהוא נוהג עמנו ברחמים.
וכמו כן "שם כבוד מלכותו", פירושו, כל המציאות הנראית בעולם בגלל הנהגת ה' בעולם. זהו שם כבוד מלכותו של ה'.
ומעתה נבוא לביאור כל הפסוק: ברוך – מקור שפע. שם כבוד מלכותו – כל המציאות בעולם. לעולם ועד – נמשך תמיד, בלי הפסקה.
ולסיכום: פירוש המילים "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד": השפעת, הנהגת ה' במציאות בעולם, נמשכת תמיד לעולם.
ובפסוק זה כמה פירושים, ורובם על דרך הקבלה. ולנו אין עסק בנסתרות. לכן הבאנו את פירוש פשטם של המילים. ראה לרבינו דוד אבודרהם (בדיני קריאת שמע). ובספר מלחמת מצוה לרבינו מאיר המעילי, (עמוד לז).
