הלכה ליום רביעי כ' סיון תשע"ד 18 ביוני 2014

ביאור "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

בהלכות הקודמות ביארנו את יסוד הדין שאנו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ובהלכה הקודמת ביארנו, שחובה לכוין בפסוק זה, ומי שלא כיון את פירוש המילים, לא יצא ידי חובתו.
 
ועתה נבוא לבאר את פירוש המילים בפסוק זה, ולצורך כך יש לבאר כמה מושגים יסודיים:
 
הדבר ידוע, כי פירוש המילה "ברוך" בכל הברכות, אין פירושה שאנו מברכים את הקדוש ברוך הוא, שהרי האדם לא יוכל לברך את ה' יתברך שכל השפע בא ממנו. רק כוונת הדבר, "ברוך" - מקור השפע.
 
כמו שאנו אומרים "הדור", על דבר שמשפיע הדר על סביבתו. וכן "רחום" על מה שמשפיע רחמים. כן אנו אומרים "ברוך", על מקור הברכות והשפע. וכשאנו אומרים "ברוך אתה ה'", הכוונה היא, שמקור השפע, הוא ה'.
 
ופירוש המילים "כבוד מלכותו", למשל בקדושה שאנו אומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו", הכוונה היא לכל הבריאה, כי "כבוד מלכותו" של ה', הוא כל המציאות שיש בעולם, שהוא מנהיג אותה במלכותו. כמו שנאמר "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו". (ישעיה, מג).
 
והדבר ידוע, שאין אנו מכירים ומשיגים את ה' יתברך בעצמו, רק על ידי מעשיו. כלומר, יודעים אנו שה' יתברך ברא אותנו, ומשגיח עלינו, אבל אין אנו יכולים להשיג ולהבין את מציאותו ממש.
 
ולכן כל השמות שאנו מכנים את ה', אינם מבטאים את מציאות ה', אלא רק את הנהגתו כלפינו. ולמשל, כשאנו אומרים שה' נקרא "חנון", פירוש הדבר שהוא נוהג עמנו בחנינה. וכשאנו אומרים "רחום", פירושו שהוא נוהג עמנו ברחמים.
 
וכמו כן "שם כבוד מלכותו", פירושו, כל המציאות הנראית בעולם בגלל הנהגת ה' בעולם. זהו שם כבוד מלכותו של ה'.
 
ומעתה נבוא לביאור כל הפסוק: ברוך – מקור שפע. שם כבוד מלכותו – כל המציאות בעולם. לעולם ועד – נמשך תמיד, בלי הפסקה.
 
ולסיכום: פירוש המילים "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד": השפעת, הנהגת ה' במציאות בעולם, נמשכת תמיד לעולם.
 
ובפסוק זה כמה פירושים, ורובם על דרך הקבלה. ולנו אין עסק בנסתרות. לכן הבאנו את פירוש פשטם של המילים. ראה לרבינו דוד אבודרהם (בדיני קריאת שמע). ובספר מלחמת מצוה לרבינו מאיר המעילי, (עמוד לז).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה. אני נוהג לשמור צאת השבת של רבינו תם בדברים שהם דאורייתא וכמו שכותב הרב עובדיה. רציתי לשאול מה לגבי כיבוי פלטות של שבת וכן כיבוי של חשמלים האם יש בכיבוי משום דאורייתא ? תודה רבה י"א אלול תש"פ / 31 באוגוסט 2020

כיבוי פלאטה אסור מדרבנן בלבד. תבורך,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה