הלכה ליום שלישי ט' חשון תשפ"ז 20 באוקטובר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מר אבי

הנרי ישועה בן רפאל (פיטון) ז''ל

שהיום יום האזכרה שלו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו הרב דוד

תליית בגד שנרטב מחמת גשמים, ויבוש בגד בסמוך למקור חום

בהלכות הקודמות ביארנו, כי אסור לתלות בגד רטוב כדי לייבשו בשבת.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שנרטב הבגד בשבת מחמת איזו סיבה, כגון שנרטב מעיל הגשם מחמת הגשמים, והאדם רוצה לייבש את בגדו בשבת, האם מותר לו לעשות כן?

והנה כבר הסברנו, כי עיקר טעם האיסור בשטיחת בגדים לייבוש בשבת, הוא מטעם "מראית העין", שגזרו חכמים שמא יחשדו בני אדם שזה שמייבש את בגדיו בשבת, כיבס אותם בשבת. ואם כן, במקרה שלפנינו, מותר יהיה לייבש את הבגד, באופן שיניחו אותו בצורה שאינה ניכרת שהיא לשם ייבוש, כגון שיתלו את הבגד על גבי כסא, כפי שהרבה בני אדם רגילים לתלותו תמיד, שאז אין בזה חשש שיחשבו שכיבס בגדו בשבת, ומותר לייבש את הבגד באופן כזה ללא חשש.

יבוש בגד בסמוך למקור חום
רבים נוהגים להניח בגדים שנרטבו בשבת, בסמוך לתנור הסקה וכדומה, כדי למהר את יבוש הבגד, וטעות היא בידם, כי יש בזה איסור גמור, שהרי המים הספוגים בבגדים מתחממים והולכים מחמת גודל החום שהתנור מפיץ, ומתוך כך, עלולים המים לבא לידי חום ש"היד סולדת בו" (כלומר, דרגת חום, בטמפרטורה של למעלה מארבעים מעלות), ונמצא שהמים מתבשלים בשבת, ומלאכת בישול היא מלאכה האסורה מן התורה. ולכן אסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך למקור חום. ואין להקל בזה, אלא באופן שהמים לא יוכלו להתחמם לטמפרטורה כזו.

כמו כן מצוי שכאשר הבגדים תלויים כבר על גבי מתקן מיוחד לתליית כביסה, מקרבים מעט את המתקן למקור החום, שהוא תנור החימום, בכדי לזרז את ייבוש הבגדים, וגם בזה יש איסור גמור כמו שביארנו.

ולסיכום: בגד שנרטב במקרה בשבת, מותר לתלותו על גבי כסא וכדומה, באופן שאינו ניכר שהוא כדי לייבשו. ואסור בהחלט להניח בשבת בגד רטוב בסמוך לתנור חימום. כמו שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב,
כמה שאלות לגבי הנחת בגד ליד מקור חימום -
1. האם יש הבדל בין בגד רטוב ממש (ספוג) לבין בגד לח?
2. האם יש הבדל אם מקור החימום הוא אש כמו קמין, לבין רדיאטור?
3. במידה והחום אינו כזה שהיד סולדת, או שמניחים את הבגד במרחק מה כך שהבגד הרטוב אינו מגיע לחום שהיד סולדת בו - האם יהיה מותר במצב כזה? י"ח טבת תשפ"ג / 11 בינואר 2023

1. אין הבדל.

2. אי הבדל.

3. אם אין אפשרות שהמים יתחממו לחום של כ: 40 מעלות, אפשר להקל. 

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה