הלכה ליום שני י' אייר תשפ"ו 27 באפריל 2026

רעל נגד מזיקים – הלכה למעשה - ודברי ברכה לגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, לכס הרבנות בתל אביב

יחד עם כל בית ישראל, אנו שמחים לברך את כבוד הגאון הגדול רבי זבדיה הכהן שליט"א, עם עלותו לישב על כסאו של מרן זצ"ל, כרבה הראשי של העיר תל אביב הגדולה

אנו מברכים את מורינו הרב שליט"א, שאנו זוכים מפעם לפעם לדברי תורתו ב"הלכה יומית", שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה, חפץ ה' בידו יצלח, לפעול ברוב כשרונותיו ושיעור קומתו, כדי להשפיע תורה וקדושה בעיר תל אביב, מתוך נחת ושלום ושלוה, לו ולכל אשר לו

הלכה יומית
-----------

קיצור הדברים שלמדנו
אתמול הסברנו, שמותר להניח בהמה בשבת על גבי עשבים, שהבהמה תאכל מהם, אף על פי שהיא תולשת מן העשבים, מאחר ופעולת התלישה אינה מתייחסת אחר האדם.

והבאנו שני הסברים לדבר. שהגאון "אבן העוזר" כתב, שבמלאכת שבת, הענין הקובע את איסור המלאכה, הוא מחשבת האדם, ("מלאכת מחשבת"), ומאחר ואדם המניח את הבהמה, אינו מתכוין לגוף מלאכת התלישה, אלא לכך שהבהמה תאכל, אין לנו ענין בכך שהבהמה תולשת עשב, שאין זו מלאכה המתייחסת אל האדם.

ואילו הבית מאיר הסביר, שלגבי הלכות שבת הענין הקובע הוא, עשיית המלאכה על ידי האדם, בעמל וטורח, אבל מלאכה שהאדם לא עשאה כלל, לא איכפת לנו במה שהיא נעשית מעצמה. (אף שאסור בשבת לעשות מלאכה עבור האדם על ידי בהמה).

השייכות לנדון שלנו
ומעתה נבוא לדון לגבי הנחת רעל לפני המזיקים, שאם נפרש כדברי ה"אבן העוזר", שהתורה מקפידה על המחשבה בשעת עשיית המלאכה, הרי שאסור להניח רעל כנגד המזיקים, מאחר ומחשבת האדם היא להרוג את המזיקים, ואסור להרוג מזיקים בשבת.

אבל אם נפרש כדברי הבית מאיר, שכל שהאדם אינו עושה בעצמו את המלאכה אין איסור בדבר, ממילא מותר להניח רעל בשבת, שהמזיקים יבואו מעצמם לאכול ממנו וימותו. שאין הפעולה מתייחסת כלל אל האדם.

ולמעשה, לאחר משא ומתן מורכב בדברי הפוסקים בזה, העלה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמותר להניח רעל לפני המזיקים, שיתכן שיבואו מעצמם לאכול ממנו וימותו, כגון רעל לעכברים וכדומה. אבל להתיז רעל באופן ישיר על גבי המזיקים, בודאי שאסור בשבת.

ולפיכך מותר לרסס רעל כנגד מזיקים באופן שהם יכולים לברוח (שהחלון פתוח), ואינו מרסס ישירות עליהם. שאין הדבר ברור שימותו, ובאפשרותם לברוח, אבל באופן שממיתם ישירות על ידי הריסוס, הדבר אסור בשבת, משום נטילת נשמה. (שו"ת יביע אומר ח"ג סימן כ, ועיין חזון עובדיה ח"ה עמוד קיב והלאה).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לשפוך מים על השיש בשבת, כשהכל מלא נמלים קטנות? בידיעה שכשנגרף את המים עם המגב הקטן של השיש, כל הנמלים ירדו לכיור ולביוב. כ"ב חשון תש"פ / 20 בנובמבר 2019

אסור לעשות כן בשבת.

למזיקים אין נשמה ,אז מה הקשר לאיסור בשבת "משום נטילת נשמה"? י"ד סיון תשע"ד / 12 ביוני 2014

כשאומרים בהלכות שבת "נטילת נשמה", הכוונה לנפש החיה. כמו שבמשכן נטלו נשמה של הבהמות שהיו שוחטים.

האם לרעל אין דין מוקצה? י"ג אייר תשע"ד / 13 במאי 2014

מאחר ואפשר על פי ההלכה להשתמש ברעל, אין עליו דין מוקצה. כן כתב מרן זצ"ל הכ"מ בספרו על הלכות שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה