הלכה ליום שני ב' ניסן תשפ"א 15 במרץ 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מזל בת אדל רבקה

הוקדש על ידי

בעלה

מגיד

המצוה המרכזית בליל חג הפסח "ליל הסדר", היא מצות הסיפור ביציאת מצרים, שצוונו ה' יתברך בתורתו הקדושה לשמוח בחג, ולספר לבנינו ולבנותינו ולכל מי שישמע סיפור יציאת מצרים.

ובתחילת "מגיד", כאשר מגיעים בהגדה ל"הא לחמיא עניא", יש להרים בידו את הקערה שבתוכה המצות, ואז מתחילים "הא לחמיא עניא". ובסיום אמירת הא לחמא עניא, יצוה להניח את המצות בסוף השלחן, כאילו סיימו את הסעודה. ואז יאמרו לילדים שאין רשאים לאכול מן המצות עד שיספרו ביציאת מצרים.

ואין חילוק במצות סיפור יציאת מצרים בין אנשים לנשים, שאף הן מחוייבות לספר ביציאת מצרים, וצריכות לקרוא את כל ההגדה (או לשמוע מאדם אחר שמכוין להוציא את השומעים ידי חובתם). (חזון עובדיה עמוד קמז).

ובבית מרן זצ"ל (הכ"מ) היו נוהגים, שכל אחד מן המסובין קורא קטע אחד מן ההגדה, וכולם קוראים עמו בלחש. וכך עובר התור סביב סביב, עד שהיו מגיעים למרן זצ"ל בעצמו, שהיה קורא גם הוא כשאר בני הבית, ואחריו קורא היושב לצדו. ומרן זצ"ל בעצמו היה נשאר ער בכל הלילה בליל הסדר, ללמוד ענין יציאת מצרים עד תפלת שחרית.

ואין למהר באמירת מגיד, ולצפות בכליון עיניים לשעת הסעודה. ואף שאין להאריך גם כן יותר מדאי, ולהכביד על בני הבית, בכל זאת יש לתפוס את דרך האמצע, ללכת בשביל הזהב, ולקרוא את ההגדה בתשומת לב, בתוספת הסבר, ולאפשר ולעורר את הילדים להקשות ולשאול, וראוי לחלק להם אגוזים וכדומה, לעוררם לשאול ולהתעניין בסיפור ההגדה.

ויש להזהר ולהקפיד מאד מאד, לשמור על אוירה טובה ושמחה בליל החג, ויזהר כל אחד שלא יתרעם על בני ביתו בלילה הזה, רק יהיה מעביר על מדותיו, וסבלן ונינוח, לשמוח בשמחת החג ולקיים מצוותיו.

ואמרו רבותינו, שבליל הסדר שולח ה' יתברך את מלאכיו הקדושים לעולם הזה, ואומר להם לכו וראו מה עושים בני. והם חוזרים אל ה' יתברך, ואומרים לפניו, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו, כי מצאנו את בניך שהם יושבים כבני מלכים סביב שלחנות, ומספרים בשבחך לבניהם. והיה מרן זצ"ל (הכ"מ) דורש, שאומרים המלאכים לפני ה' יתברך, ראה כי בניך עוד יושבים ומספרים את ההגדה, ועם כל מה שעבר עליהם, אלפי שנים בגלות המרה, ובפרט בדור האחרון, שהגלות הרוחנית קשה מנשוא, ומי היה מאמין שיעמדו בני ישראל בנסיון, ועוד ישבו ויספרו ביציאת מצרים, עם כל התגברות הגשמיות בעולם, והתדרדרות היחס לתלמידי החכמים, שנעשו ח"ו כאויבי העם, וענין המאסת הדת שמתחולל בעוונות. ועם כל זה יושבים ישראל כולם כאחד, אוהבי התורה ולומדיה, ואוהבים את ה' יתברך, שמחים בשמחת החג, ומחנכים בניהם לאהבת ה' יתברך. באותה שעה מתגברים רחמיו של ה', ולכן נקרא הלילה הזה "ליל שימורים", שכיביכול הקדוש ברוך הוא משמר את ישראל מתי יגאלו, כשרואה אותם יושבים בליל הסדר, ומתמלא רחמים באהבה אליהם, ובא לקבוע זמן לגאולתם. ולכן אמרו רבותינו "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל", שבזכות ימי הפסח אנו עתידים להגאל.

שאלות ותשובות על ההלכה

פסח נכנס במוצאי שבת מתי שמים קערת הפסח בכניסת השבת בקצה השולחן או אפשר לשים שחוזרים אחר ערבית בן שבת לערב פסח ב' ניסן תשפ"א / 15 במרץ 2021

אין טעם ולא נכון להניח את קערת הסדר לפני שבת, אלא לאחר צאת הכוכבים במוצאי שבת, אז מסדרים את השלחן לערב. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה