הלכה ליום שלישי י"א ניסן תשפ"ב 12 באפריל 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון

רבי שמעון בן חביבה בתושח"י

שה' יתברך ישלח לו רפואה שלימה, עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

תלמידיו שומעי לקחו

מגיד

המצוה המרכזית בליל חג הפסח "ליל הסדר", היא מצות הסיפור ביציאת מצרים, שצוונו ה' יתברך בתורתו הקדושה לשמוח בחג, ולספר לבנינו ולבנותינו ולכל מי שישמע סיפור יציאת מצרים.

ובתחילת "מגיד", כאשר מגיעים בהגדה ל"הא לחמיא עניא", יש להרים בידו את הקערה שבתוכה המצות, ואז מתחילים "הא לחמיא עניא". ובסיום אמירת הא לחמא עניא, יצוה להניח את המצות בסוף השלחן, כאילו סיימו את הסעודה. ואז יאמרו לילדים שאין רשאים לאכול מן המצות עד שיספרו ביציאת מצרים.

ואין חילוק במצות סיפור יציאת מצרים בין אנשים לנשים, שאף הן מחוייבות לספר ביציאת מצרים, וצריכות לקרוא את כל ההגדה (או לשמוע מאדם אחר שמכוין להוציא את השומעים ידי חובתם). (חזון עובדיה עמוד קמז).

ובבית מרן זצ"ל היו נוהגים, שכל אחד מן המסובין קורא קטע אחד מן ההגדה, וכולם קוראים עמו בלחש. וכך עובר התור סביב סביב, עד שהיו מגיעים למרן זצ"ל בעצמו, שהיה קורא גם הוא כשאר בני הבית, ואחריו קורא היושב לצדו. ומרן זצ"ל בעצמו היה נשאר ער בכל הלילה בליל הסדר, ללמוד ענין יציאת מצרים עד תפלת שחרית.

ואין למהר באמירת מגיד, ולצפות בכליון עיניים לשעת הסעודה. ואף שאין להאריך גם כן יותר מדאי, ולהכביד על בני הבית, בכל זאת יש לתפוס את דרך האמצע, ללכת בשביל הזהב, ולקרוא את ההגדה בתשומת לב, בתוספת הסבר, ולאפשר ולעורר את הילדים להקשות ולשאול, וראוי לחלק להם אגוזים וכדומה, לעוררם לשאול ולהתעניין בסיפור ההגדה.

ויש להזהר ולהקפיד מאד מאד, לשמור על אוירה טובה ושמחה בליל החג, ויזהר כל אחד שלא יתרעם על בני ביתו בלילה הזה, רק יהיה מעביר על מדותיו, וסבלן ונינוח, לשמוח בשמחת החג ולקיים מצוותיו.

ואמרו רבותינו, שבליל הסדר שולח ה' יתברך את מלאכיו הקדושים לעולם הזה, ואומר להם לכו וראו מה עושים בני. והם חוזרים אל ה' יתברך, ואומרים לפניו, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו, כי מצאנו את בניך שהם יושבים כבני מלכים סביב שלחנות, ומספרים בשבחך לבניהם. והיה מרן זצ"ל דורש, שאומרים המלאכים לפני ה' יתברך, ראה כי בניך עוד יושבים ומספרים את ההגדה, ועם כל מה שעבר עליהם, אלפי שנים בגלות המרה, ובפרט בדור האחרון, שהגלות הרוחנית קשה מנשוא, ומי היה מאמין שיעמדו בני ישראל בנסיון, ועוד ישבו ויספרו ביציאת מצרים, עם כל התגברות הגשמיות בעולם, והתדרדרות היחס לתלמידי החכמים, שנעשו ח"ו כאויבי העם, וענין המאסת הדת שמתחולל בעוונות. ועם כל זה יושבים ישראל כולם כאחד, אוהבי התורה ולומדיה, ואוהבים את ה' יתברך, שמחים בשמחת החג, ומחנכים בניהם לאהבת ה' יתברך. באותה שעה מתגברים רחמיו של ה', ולכן נקרא הלילה הזה "ליל שימורים", שכיביכול הקדוש ברוך הוא משמר את ישראל מתי יגאלו, כשרואה אותם יושבים בליל הסדר, ומתמלא רחמים באהבה אליהם, ובא לקבוע זמן לגאולתם. ולכן אמרו רבותינו "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל", שבזכות ימי הפסח אנו עתידים להגאל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לאחרונה פרסם מכון תורני אחד בשם רב אחד שעומד בראשו פסק הלכה שיש לברך מעיין שבע וטעמו שמרן זצ"ל לא יכול לפסוק בנושא כי הוא לא מבין בקבלה ח"ו. וכשאני שומע את דברי ההבל והבלע האלה שהרי מרן היה בקי בתורת הקבלה כבכל התורה האם עלי להסביר לאנשים ששואלים אותי שהרב הזה מסלף את האמת ומשקר שהרי במקום חילול ה' אין חולקין כבוד לרב או שעלי להשיב בצורה רגוע יותר י"ב ניסן תשפ"ב / 13 באפריל 2022

וכי הגאון רבי אפרים כהן לא ידע קבלה? וכי הגאון רבי יעקב מוצפי ששינה את המנהג בבית הכנסת שמש צדקה והורה שלא יברכו, גם הוא לא ידע כלום בקבלה, וכל חבריו שהיו מקובלים לא ידעו להעיר לו על כך? וכבר ידענו מכבר כי כי זאת תורת הקנאות, ורוצה אותו מורה להראות עצמו כאילו ישר חילו לחלוק על גאון עצום שנרעשו אמות הסיפין מהוראותיו, והכל היו חתים מפניו, לכן המציא בו חיסרון, ובעצמו יתרון, אף כי אין כאן לא חיסרון ולא יתרון. לכן אין להשגיח בהם ובדבריהם, שאינם חסים על כבוד שמים, וסומכים על סברת בדור יתום להוציא מפיהם שם שמים שיש בו ספק ברכה לבטלה, נגד הוראת רבינו נסים גאון, והטור ומרן רבינו יוסף קארו וכל קדושים אשר עמו.

שלון וברכה כבוד הרב,
רציתי לשאול 3 שאלות:
1.בבדיקת חמץ -קשה עם נר יש אפשרות עם פנס או עם מצת?
2.במכירת חמץ- יש אפשרות למכור במקומות מסויימים עוד לפני ששמנו את החמץ במקומות הנ"ל כמובן שעד לפני שעת המכירה בפועל כבר נעשה זאת.
3.בפטירות כמה זה כזית? י"א ניסן תשפ"ב / 12 באפריל 2022

ידליק בתחילה נר, ואחר כך ישתמש בפנס.

אפשר לעשות כן.

כזית הוא 27 גרם. 

פסח נכנס במוצאי שבת מתי שמים קערת הפסח בכניסת השבת בקצה השולחן או אפשר לשים שחוזרים אחר ערבית בן שבת לערב פסח ב' ניסן תשפ"א / 15 במרץ 2021

אין טעם ולא נכון להניח את קערת הסדר לפני שבת, אלא לאחר צאת הכוכבים במוצאי שבת, אז מסדרים את השלחן לערב. תבורכו,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה