הלכה ליום שלישי כ"ה אדר תשפ"א 9 במרץ 2021

פירות יבשים – לגעת בחמץ בימי הפסח

שתי שאלות: בבית הורי נהגו שלא לאכול פירות יבשים בפסח, וכעת לאחר שנשאתי ראיתי שבמשפחת בעלי אוכלים פירות יבשים בפסח, האם המנהג נכון? והאם נכון הדבר שאסור לגעת בחמץ שמוצאים ברחוב בפסח?

תשובה: כתב הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (סימן תסז ס"ה) שנהגו שלא לאכול פירות מיובשים בפסח. ומקור המנהג הובא בדרכי משה, שנהגו בכמה מקומות שלא לאכול פירות יבשים בפסח, משום שהיו נוהגים לייבש את הפירות בסמוך לפת לחם בתנור. ועוד, שהיו נוהגים (וכן נוהגים עד עתה), להדביק קמח על גבי התאנים לייבשן. ולכן אסרו לאכול פירות יבשים בפסח.

אבל מנהג הספרדים ובני עדות המזרח להקל באכילת פירות יבשים בפסח. אולם הזהירו הפוסקים להשמר מתערובת חמץ בתאנים מיובשות, וכן הזהיר מרן רבינו הקדוש זצ"ל שלא לקנות בוטנים ואגוזים קלויים הנמכרים בשוק, אם אין עליהם השגחה מיוחדת לחג הפסח, שידוע שמערבים קמח במלח. (חזון עובדיה ח"ב עמוד סו).

ובכלל בדברי הפוסקים מצאנו דינים רבים לגבי מוצרי מזון שונים שמותר להשתמש בהם בפסח ללא הכשר. אולם פעמים רבות שהדברים היו נכונים רק בשעתם, אבל כיום, שתעשיית המזון השתכללה לאין שיעור, הרבה פעמים קיימים חששות בכל מוצר מזון, ובפרט בימי הפסח. לכן נכון להזהר שלא לקנות מוצרים לימי הפסח, אם לא שיש עליהם תעודת כשרות איכותית לימי הפסח.

ולגוף השאלה, נראה שמשפחת השואלת נהגו כמנהגי האשכנזים, שלא לאכול פירות יבשים בפסח. ועליהם להמשיך במנהגם. אבל הבעל, שהוא ספרדי, נהג להקל בדבר. ויוכל להמשיך במנהגו כפי שכתבנו.

ולענין השאלה השנייה. מי שהיה הולך בדרך, וראה לפניו פת לחם וכדומה, אינו רשאי להרים את הפת, להניחה בצד הדרך וכדומה. משום שגזרו רבותינו שלא להגביה את החמץ, שמא יבוא לאכול ממנו. וכתב הריב"ש (רבינו יצחק בר ששת) בתשובה (סימן תא), שאפילו אם מרים את החמץ ומכוין בפירוש שלא לזכות בו, גם כן אסור להרימו, משום גזירת רבותינו שמא יאכל ממנו. וכדבריו פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פסח (עמוד סח).

ולסיכום: מנהג האשכנזים שלא לאכול פירות יבשים בפסח. והספרדים לא נהגו בזה איסור. ואין להרים חמץ בפסח כשמוצאים אותו ברחוב, משום גזירת רבותינו, שמא יאכל ממנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום בקשר לשאלה הראשונה של הגיברת האם היא יכולה לאכול את הפירות היבשים כעת אחרי שהיתחתנה עם ספרדי? כ"ה אדר תשפ"א / 9 במרץ 2021

אשכנזיה שנישאה לספרדי יכולה לאכול פירות יבשים כשרים לפסח. 

האם הבנתי נכון,שכבוד הרב מדבר על פירות יבשים בלי הכשר לפסח?(או שזה כמו קטניות שזה מנהג וכ״ו) כ"ו אדר ב תשע"ט / 2 באפריל 2019

לא. אותם המחמירים שלא לאכול פירות יבשים, מחמירים בזה אפילו אם יש עליהם הכשר לפסח. וכפי שהם מחמירים בקטניות אפילו אם הן כשרות לפסח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה