הלכה ליום חמישי א' שבט תשפ"א 14 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימי

עליזה ברדה בת-בת שבע ז"ל

לאזכרת ה-11חודש שחל ביום שבת
ת.נ.צ.ב.ה
ולרפואה והצלחת המשפחה הי"ו אמן

הוקדש על ידי

ניצה עזרן

דין אישה ששכחה לברך ברכות התורה

בהלכה הקודמת הסברנו שאדם ששכח לברך ברכות התורה ונזכר בכך אחר שסיים את תפילת שחרית, אינו יכול לברך שוב את ברכות התורה, מפני שכבר נפטר מהן בברכת "אהבה רבה" הנאמרת קודם קריאת שמע, לפי שגם היא מדברת מעניין תלמוד תורה כעין ברכות התורה.

כתבנו בעבר שלדעת רוב הראשונים נשים פטורות מקריאת שמע, לפי שהיא מצות עשה (כלומר מצווה שהיא בקום עשה) שהזמן גרמא (שתלויה בזמן, שהרי קריאת שמע אינה מחויבת בכל זמן, אלא בבוקר ובערב) ורוב מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות מהן, ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת שמע, (אמנם כתב מרן, שנכון שנשים יחמירו על עצמן שיקבלו עליהן עול מלכות שמים בקריאת פסוק ראשון של קריאת שמע.)

ולמנהג הספרדים, אישה הרוצה לקיים מצווה שהיא פטורה ממנה, כגון קריאת שמע, אינה רשאית לברך על קיום מצווה זו, ולפיכך נשים אינן מברכות בשם ומלכות (עם הזכרת שם ה' ואלוקינו) את ברכות קריאת שמע, שהן ברכות "יוצר אור" "אהבת עולם" ו"גאל ישראל".

ומכאן נחזור לנדונינו, כי אישה שברכה בלא הזכרת שם ומלכות את ברכות קריאת שמע, ואחר כך נזכרה שלא ברכה ברכות התורה, עדיין היא מברכת ברכות התורה, משום שאין דינה כדין האיש שנפטר מברכות התורה בברכת "אהבת עולם", שהרי היא לא הזכירה שם ומלכות בברכתה, וכל ברכה שאינה בשם ומלכות אינה ברכה, (כמו שהזכרנו בדין ברכת הרעמים), ולכן עליה לברך ברכות התורה במקום שתיזכר ששכחה לברכן, אפילו אחר כל סדר התפילה. ואם נזכרה בכך קודם קריאת שמע רשאית לברך ברכות התורה לפני שתתחיל בקריאת שמע, או בין הפרקים של קריאת שמע כמו שהסברנו לגבי איש בהלכה הקודמת.

שאלות ותשובות על ההלכה

כידוע לדעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל נשים אינן מברכות ברכות קריאת שמע בשם ומלכות כך שלא נפטרו בברכת אהבת עולם. האם אשה שנזכרה באמצע שמונה עשרה שלא בירכה ברכות התורה עליה להפסיק את תפילתה ולברך ברכות התורה ולחזור להתפלל מתחילה? כ"ד סיון תשע"ט / 27 ביוני 2019

לא. באמצע תפילת העמידה אין להפסיק כדי לברך ברכות התורה. ורק לאחר סיום תפילת העמידה תברך ברכות התורה.

אם האישה מתפללת יחד עם הציבור כמו בשבת בבוקר, רשאית לברך קריאת שמע בשם ומלכות? כ"ב סיון תשע"ט / 25 ביוני 2019

לא. גם אם היא מתפללת עם הציבור, את הברכות מברך כל אחד לעצמו, ולכן היא אינה יכולה לברך. אלא תאמר בלי שם ומלכות, ברוך יוצר אור וכו', ברוך יוצר המאורות, ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה, וברוך גאל ישראל. 

האם לדעת מרן הרב אישה חייבת לברך ברכות התורה או שהיא רשאית אך לא חייבת? כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

לדעת מרן האשה חייבת לברך ברכות התורה.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה