הלכה ליום חמישי כ' אדר תשפ"א 4 במרץ 2021

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה?

תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש שיפלטו אחר כך טעם חמץ במאכל.

ומעתה כשאנו דנים לגבי כלי כסף, בודאי הרגילות היא להשתמש בהם בצונן בלבד, כגון גביע הקידוש, או קערות הגשה וכדומה, שאין דרך להניח בהם מאכל רותח כלל ועיקר, ולכן די בכך שישטפו אותם היטב (במים, שלוש פעמים), ומותר להשתמש בהם בימי הפסח, אפילו לצורך המצות של ליל הסדר.

אולם המרדכי (פסחים פ"ב סימן תקעד) כתב בשם הראבי"ה בזו הלשון: "כוסות של כסף, יש לחוש שלפעמים מרתיחים בהם יין ובשמים אצל האור, ולכן צריך להגעיל אותם בכלי ראשון". כלומר, מאחר ומסתבר שקרה והניחו פעם מאכל חמץ חם בכלי הכסף, ממילא חייבים להגעיל אותם (כלומר, להטביל אותו במים רותחים מאד) כדי להכשירו לשימוש בפסח.

אלא שלעומת זאת, רבינו הרשב"א (ח"א סימן שעב), כתב לגבי כלים שמשתמשים בהם תמיד בצונן, ו"לפעמים" שמים בתוכם לחם חם, די להם בשטיפה בלבד, ומותר להשתמש בהם בפסח, ואין צריך להגעיל אותם, משום שבכל כלי הולכים אחרי "רוב תשמישו". כלומר, אם בדרך כלל משתמשים בכלי בצונן, אפילו אם אירע והשתמשו בו באקראי בחם, די לאותו כלי בשטיפה בלבד, ואין לחוש לכך שפעם אחת הוא בלע חמץ. וכדברי הרשב"א פסק מרן השלחן ערוך (סימן תנא).

וכדברי הרשב"א פסק גם הגאון רבינו מנחם עזריה מפאנו (בשו"ת סימן צו), שכל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, אפילו אם אירע שאותו כלי בלע חמץ, אין צורך להגעילו, כיון שבכל כלי הולכים אחר רוב תשמישו.

ואמנם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד הקשה על דברי הרשב"א, שאיך אפשר לומר שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי? והרי די בכך שאותו כלי בלע פעם אחת חמץ, והוא יפלוט את אותו חמץ בשימוש הבא בימי הפסח. ואם כן איזה הגיון יש בסברת הרשב"א שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, הסביר את הדברים, שמאחר וכל דברי הרשב"א אמורים דוקא בכלי שכבר עברו עשרים וארבע שעות מאז שהשתמשו בו בדבר חם, (שכן כתב בפירוש הרמ"ע מפאנו), ממילא מן התורה לא שייך שום איסור בשימוש בכלי זה, כיון שטעם החמץ הבלוע בכלי נפגם לגמרי אחר עשרים וארבע שעות. ורק מדרבנן (מגזירת רבותינו) אסור להשתמש באותו כלי גם לאחר עשרים וארבע שעות. ואותם "רבותינו" שגזרו שלא להשתמש בכלי שבלע איסור אפילו לאחר עשרים וארבע שעות, הם שהתירו ופסקו שלעולם יש ללכת אחרי רוב השימוש בכלי.

(ואמנם יש אומרים כי אין לסמוך על סברא זו של "רוב תשמיש" אלא במקום ספק, אולם בנדון שלפנינו, באמת שמדובר רק בחשש, ולא בדבר ודאי שנבלע חמץ בכלי, ולכן יש להקל).

ולכן למסקנה, כל כלי שדרך השימוש בו היא בצונן, כגון כלי כסף, מותר להשתמש בו בפסח לאחר שינקו אותו היטב. ואפילו אם יש חשש שהשתמשו בו לפעמים בדבר חמץ חם, אין בכך כלום, ומותר להשתמש בו בימות הפסח. (חזון עובדיה הלכות פסח הנד"מ, עמוד קמח).

שאלות ותשובות על ההלכה

גם כלפי כוס קידוש שעשויי מחרסינה? כ"ה אדר ב תשע"ט / 1 באפריל 2019

כן. אם משתמשים בה ליין, מותר.

האם הדין שונה בכלי כסף שהשתמשו רק ליין אבל כששטפו אותם אחרי השימוש בהם שטפו אותם אם הספוג של כל השנה? א' ניסן תשע"ז / 28 במרץ 2017

הספוג, אפילו הוא מלא חמץ, משתמשים בו תמיד בצונן, ולכן אין לחוש לבליעה. ועוד, שאפילו אם בלע, הרי בפסח משתמש בו רק בצונן, ולא יפלוט כלום. ולכן מותר להשתמש בו.

למה כבודו איננו מתייחס למנהגי האשכנזים כגון בנדון דידן. מכיוון שהדברים מופצים לכלל אולי מן הראוי לציין בסוף הדברים מה מנהגם של האשכנזים. א' ניסן תשע"ז / 28 במרץ 2017

הערת כבודו נכונה מאד. ואכן הנה אנו מוסיפים שהאשכנזים נוהגים להחמיר בזה, שכל שאפילו מיעוט משימושו של הכלי הוא ברותח, יש להכשירו ברותחין. והגאון הראש"ל בילקוט יוסף החדש על הלכות פסח (ח"ב עמוד שמ) האריך בדין זה. עיין שם.

מה אם אני רחצתי הכלים שלי, במים חמים עם ספוג הרגיל שלי? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

בלאו הכי כששטפת את הכלים לא היה שם חמץ, והיו שם חומרי ניקוי הפוגמים את הטעם. וגם אין זה שימוש רגיל, ולכן אין צריך הכשר ודי בשטיפה כראוי.

מה שכתבתם בקשר לכוס קידוש, אנו ברור לי כי הרבה פעמים שוטפים הכוס של קידוש, עם כלי בשר או חלב ורק שֹמים הסבון אחרי שכל הכלים כבר שקועים במים חמים מאוד, א"כ האם יש לומר שכן בלע הכוס של כסף - או בשר או חלב - בדרך רגיל שלא ע"י צונן אלא ע"י מים חמים ממש? כ"ח אדר ב תשע"ד / 30 במרץ 2014

אמנם לגבי חמץ יש להחמיר שאפילו אם היו המים חמים מכלי שני מבליעים ומפליטים. ולכן אם ידוע שמשתמשים במים רותחים בכלי שני ויש בהם חמץ, מסתבר שאין זה מיעוט. ועיין בסימן קכא ס"ה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה