הלכה ליום ראשון ח' טבת תשפ"ג 1 בינואר 2023

אשר יצר – אלוקי נשמה

שאלה: האם יש להסמיך את ברכת אלוקי נשמה בבוקר לברכת אשר יצר?

(ברכת "אשר יצר" מברך מי שעשה צרכיו, אחר שיוצא מבית הכסא ונטל (או רחץ) ידיו כדין. ואין לברך ברכת אשר יצר בבוקר אלא אם עשה צרכיו.)

בבריתא במסכת ברכות (דף מו.) שנינו, שכל הברכות פותחות במילה "ברוך". כמו לדוגמא ברכת "בורא פרי העץ", הרי היא פותחת במילה "ברוך". ויש טעם בדבר. ולפיכך עולה לכאורה השאלה אודות ברכת "אלוקי נשמה" הנאמרת בכל בוקר, מדוע אינה פותחת במילה "ברוך"?

ואמנם רבינו הרא"ש כתב בתשובה, שמכיון שברכת אלוקי נשמה אינה פותחת במילה "ברוך", לכן יש לאומרה מיד אחרי ברכת "אשר יצר", משום שברכת אלוקי נשמה צריכה להיות סמוכה לברכת אשר יצר, כאילו היא המשך לברכת אשר יצר שהיא פותחת במילה "ברוך".

אמנם רבינו ה"בית חדש" כתב, שאין כוונת הרא"ש לומר, שיש חיוב מצד הדין להסמיך את ברכת אלוקי נשמה לברכת אשר יצר, אלא יש בדבר מידת זריזות וחסידות.

לכן מעיקר הדין, אין חובה להסמיך ברכות אלו זו לזו, וכמו שכתבו התוספות במסכת ברכות (דף מו ע"א, ד"ה כל הברכות) בזו הלשון: אלקי נשמה למה אינה פותחת בברוך? והרי אינה סמוכה לברכת אשר יצר! שהרי יש אדם שכלל לא מברך "אשר יצר בבוקר", (הכוונה למי שלא עשה צרכיו).

ומסבירים התוספות: וצריך לומר שהואיל ואינה אלא הודאה בעלמא (כלומר אין עיקרה ברכה אלא הודאה) משום הכי (משום כך) אינה פותחת ב"ברוך".

וכן להלכה פסקו הטור ומרן השלחן ערוך בזו הלשון: "ברכת אלקי נשמה אינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה, וברכות ההודאות אינן פותחות בברוך". וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אלא שהביא את דברי הפוסקים והמקובלים הסוברים שיש להסמיך את ברכת אלקי נשמה לברכת אשר יצר, ולכן כתב שטוב ונכון לסמוך ברכות אלו זו לזו כדי לחוש לדעת הפוסקים הסוברים כן.

ולסיכום: מעיקר הדין אפשר לברך את ברכות "אשר יצר" ו"אלוקי נשמה" בנפרד. אך לכתחילה טוב ונכון לברכתן בזו אחר זו תיכף ומיד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם זו ההלכה לפי עדות המזרח הלבד? אבל לאשכנזים אומרים אשר יצר אפילו כשלא עשה צרכיו? י"א טבת תשפ"ג / 4 בינואר 2023

נחלקו הפוסקים בענין זה, אם יש לברך בבוקר אשר יצר אפילו כשלא עשה צרכיו, ולמעשה כמו שכתבת מנהג הספרדים בשלחן ערוך סימן ד, שאין לברך אשר יצר אם לא עשה צרכיו, ולמנהג האשכנזים שהובא בדברי הרמ"א שם, יש אומרים שיש לברך אשר יצר בבוקר בכל אופן מפני שנעשה בבוקר כמו בריה חדשה. (אך אין בזה מנהג חד משמעי אל האשכנזים).

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה