הלכה ליום שני ו' אדר תשפ"ב 7 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

הוגה את השם באותיותיו

במשנה במסכת סנהדרין (דף צ.) שנינו, "ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא". וכתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, כי פירוש הדבר "הוגה את השם באותיותיו" הוא, שאסור לבטא את שם ה' באותיות הוי"ה, כלומר שם ה' שבאותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, אסור לבטא אותו לעולם, ואפילו בתוך ברכה או תפילה אסור לבטא אותו ככתבו, אלא בשם אדנות, כלומר שם ה' שבאותיות אל"ף דל"ת נו"ן ויו"ד. (ובודאי שאסור לקרוא אפילו שם אדנות, אלא בתוך תפילה או ברכה והלל וכדומה, אבל לחינם אסור להזכיר שם ה' מן התורה).

וכך נוהגים באמת בכל תפוצות ישראל, שבשעה שמברכים או מתפללים, אף על פי ששם ה' מופיע בסידור או במקרא באותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, מכל מקום אנו קוראים אותו בלשון אדנות.

והוסיף רבינו האר"י, שכמו כן אסור לבטא שם הוי"ה במילוי אותיותיו, כלומר לבטא כך: יו"ד ואחר כך ה"א ואחר כך וא"ו ואחר כך ה"א, אסור. מפני שגם זה הוא בכלל שם ה' שאסור להזכיר, והמבטאו כך אין לו חלק לעולם הבא. וכתב מרן החיד"א, שיש בכך נגיעה חס ושלום בכבודו של ה' יתברך שאנו מצווים לירא ולפחד בשעה שנזכר שמו, כמו שנאמר בתורה "לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ", וכעין מה שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם, שאסור לבן לקרוא לאביו בשמו הפרטי, כמו כן אסור לאדם להזכיר שמו של אביו שבשמים. ובשם ה' הדבר חמור יותר, שכן בשם אביו, רשאי אדם להזכירו באותיותיו, למשל אם שם אביו יעקב, רשאי לומר יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת, אבל את שמו של השם יתברך אסור לבטא כאמור אף באופן זה. ומבואר בדברי רבינו האר"י שבביטוי שם ה' באופן זה יש איסור חמור אף יותר מביטוי ה' ככתבו.

לפיכך כתבו הפוסקים שגם בנוסחי "לשם יחוד" הנדפסים בסידורים, יש להזהר לומר "ליחדא שם יוד קי בואו קי" ולא לבטא את האות ה"א (אלא "קי" במקום "הא"), לפי שיש בכך איסור ביטוי השם באותיותיו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בתשובה שנדפסה בילקוט יוסף סימן ח).

ונחלקו הפוסקים לגבי שם "אדנות", האם אסור לבטאו באותיותיו, כלומר, אם מותר לומר: אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, או שיש איסור בדבר. ומרן רבינו זצ"ל פסק להלכה שיש להקל בזה מעיקר הדין כדעת הרדב"ז, שלא אסור לבטא את אותיות שם ה', אלא בשם הוי"ה דוקא, אבל בשם אדנות אין איסור בדבר. אמנם יש לציין, שהתוספות כתבו (סוכה דף ה.) שהעולם נזהרים אף בשם אדנות לבטאו באותיותיו, והנזהר בדבריהם תבא עליו ברכה, מפני שהוא איסור חמור.

באמירת הקרבנות לפני תפלת שחרית, בנוסח "אביי, הוה מסדר סדר המערכה", נדפס בסידורים, שיש להזהר להפסיק מעט בין אמירת "אביי", לאמירת "הוה", משום שכאשר שתי המילים מתחברות יחד, יוצא שם ה' ממש. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמעיקר הדין אין איסור בדבר, מאחר שאינו מתכוין בכלל לשם ה'. ומכל מקום טוב יותר שיפסיק מעט בין תיבת "אביי" לתיבת "הוה".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לעניין אופנים בשבת לילדים מתחת לגיל 12? ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

אין להקל לילדים שכבר הגיעו לגיל חינוך ליסוע באופניים בשבת. צריך לחנכם לכל המצוות.

ב"פתח אליהו" מוזכר גם שם הוי"ה האם יהיה מותר לומר אם מפריד בין אותיות השם במילה "אות"? אות יו"ד ואות ה"א וכו' ז' אדר תשפ"ב / 8 בפברואר 2022

כן. אם אומר אות יו"ד ואות ה"א וכו', זה מותר, כי המילה אות מבדילה. 

מה הטעם לאיסור הזכרת שם אדנות באותיותיו, הרי לומר את שם השם באדנות בתפילה או לימוד תורה מותר, אז מדוע שלא יהא מותר גם לומר באותיותיו? הרי ברור שאין הכוונה להזכיר סתם לא תוך כדי לימוד או תפילה? או שמא שזו היתה כוונתך, שאסור להזכיר בסתם? ח' אדר תש"פ / 4 במרץ 2020

שאלת חכם חצי תשובה,

הכוונה היא כשהוגה את האותיות שלא לצורך.

האם כהן גדול ביוה"כ, שאומר שם המפורש, גם זה בכלל הוגה את השם באותיותיו, והותר לו, או שזה דבר אחר לגמרי? כ"ו שבט תשע"ז / 22 בפברואר 2017

כהן היה מזכיר את השם ממש עם אותיותיו כפי שהוא נכתב. ולזכר הדבר, אנו אומרים "אנא בשם" ביום הכפורים בסדר העב, ולא אומרים אנא בה', אלא אומרים "בשם", זכר למה שהכהן הגדול היה מזכיר את השם ממש. וראה בבית יוסף סימן תרכא.

מה אם הוא מבטא כך ״אות יוד, אות ה, אות ואו, אות ה״ כפי הנוסח שמודפס בספרי איש מצליח? ב' טבת תשע"ב / 28 בדצמבר 2011

גם באופן זה אין חשש איסור. וכמו שפסק הגר"מ מאזוז שליט"א

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה