הלכה ליום שני ו' אדר תשפ"ב 7 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

הוגה את השם באותיותיו

במשנה במסכת סנהדרין (דף צ.) שנינו, "ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא". וכתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, כי פירוש הדבר "הוגה את השם באותיותיו" הוא, שאסור לבטא את שם ה' באותיות הוי"ה, כלומר שם ה' שבאותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, אסור לבטא אותו לעולם, ואפילו בתוך ברכה או תפילה אסור לבטא אותו ככתבו, אלא בשם אדנות, כלומר שם ה' שבאותיות אל"ף דל"ת נו"ן ויו"ד. (ובודאי שאסור לקרוא אפילו שם אדנות, אלא בתוך תפילה או ברכה והלל וכדומה, אבל לחינם אסור להזכיר שם ה' מן התורה).

וכך נוהגים באמת בכל תפוצות ישראל, שבשעה שמברכים או מתפללים, אף על פי ששם ה' מופיע בסידור או במקרא באותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, מכל מקום אנו קוראים אותו בלשון אדנות.

והוסיף רבינו האר"י, שכמו כן אסור לבטא שם הוי"ה במילוי אותיותיו, כלומר לבטא כך: יו"ד ואחר כך ה"א ואחר כך וא"ו ואחר כך ה"א, אסור. מפני שגם זה הוא בכלל שם ה' שאסור להזכיר, והמבטאו כך אין לו חלק לעולם הבא. וכתב מרן החיד"א, שיש בכך נגיעה חס ושלום בכבודו של ה' יתברך שאנו מצווים לירא ולפחד בשעה שנזכר שמו, כמו שנאמר בתורה "לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ", וכעין מה שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם, שאסור לבן לקרוא לאביו בשמו הפרטי, כמו כן אסור לאדם להזכיר שמו של אביו שבשמים. ובשם ה' הדבר חמור יותר, שכן בשם אביו, רשאי אדם להזכירו באותיותיו, למשל אם שם אביו יעקב, רשאי לומר יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת, אבל את שמו של השם יתברך אסור לבטא כאמור אף באופן זה. ומבואר בדברי רבינו האר"י שבביטוי שם ה' באופן זה יש איסור חמור אף יותר מביטוי ה' ככתבו.

לפיכך כתבו הפוסקים שגם בנוסחי "לשם יחוד" הנדפסים בסידורים, יש להזהר לומר "ליחדא שם יוד קי בואו קי" ולא לבטא את האות ה"א (אלא "קי" במקום "הא"), לפי שיש בכך איסור ביטוי השם באותיותיו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בתשובה שנדפסה בילקוט יוסף סימן ח).

ונחלקו הפוסקים לגבי שם "אדנות", האם אסור לבטאו באותיותיו, כלומר, אם מותר לומר: אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, או שיש איסור בדבר. ומרן רבינו זצ"ל פסק להלכה שיש להקל בזה מעיקר הדין כדעת הרדב"ז, שלא אסור לבטא את אותיות שם ה', אלא בשם הוי"ה דוקא, אבל בשם אדנות אין איסור בדבר. אמנם יש לציין, שהתוספות כתבו (סוכה דף ה.) שהעולם נזהרים אף בשם אדנות לבטאו באותיותיו, והנזהר בדבריהם תבא עליו ברכה, מפני שהוא איסור חמור.

באמירת הקרבנות לפני תפלת שחרית, בנוסח "אביי, הוה מסדר סדר המערכה", נדפס בסידורים, שיש להזהר להפסיק מעט בין אמירת "אביי", לאמירת "הוה", משום שכאשר שתי המילים מתחברות יחד, יוצא שם ה' ממש. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמעיקר הדין אין איסור בדבר, מאחר שאינו מתכוין בכלל לשם ה'. ומכל מקום טוב יותר שיפסיק מעט בין תיבת "אביי" לתיבת "הוה".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לעניין אופנים בשבת לילדים מתחת לגיל 12? ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

אין להקל לילדים שכבר הגיעו לגיל חינוך ליסוע באופניים בשבת. צריך לחנכם לכל המצוות.

ב"פתח אליהו" מוזכר גם שם הוי"ה האם יהיה מותר לומר אם מפריד בין אותיות השם במילה "אות"? אות יו"ד ואות ה"א וכו' ז' אדר תשפ"ב / 8 בפברואר 2022

כן. אם אומר אות יו"ד ואות ה"א וכו', זה מותר, כי המילה אות מבדילה. 

מה הטעם לאיסור הזכרת שם אדנות באותיותיו, הרי לומר את שם השם באדנות בתפילה או לימוד תורה מותר, אז מדוע שלא יהא מותר גם לומר באותיותיו? הרי ברור שאין הכוונה להזכיר סתם לא תוך כדי לימוד או תפילה? או שמא שזו היתה כוונתך, שאסור להזכיר בסתם? ח' אדר תש"פ / 4 במרץ 2020

שאלת חכם חצי תשובה,

הכוונה היא כשהוגה את האותיות שלא לצורך.

האם כהן גדול ביוה"כ, שאומר שם המפורש, גם זה בכלל הוגה את השם באותיותיו, והותר לו, או שזה דבר אחר לגמרי? כ"ו שבט תשע"ז / 22 בפברואר 2017

כהן היה מזכיר את השם ממש עם אותיותיו כפי שהוא נכתב. ולזכר הדבר, אנו אומרים "אנא בשם" ביום הכפורים בסדר העב, ולא אומרים אנא בה', אלא אומרים "בשם", זכר למה שהכהן הגדול היה מזכיר את השם ממש. וראה בבית יוסף סימן תרכא.

מה אם הוא מבטא כך ״אות יוד, אות ה, אות ואו, אות ה״ כפי הנוסח שמודפס בספרי איש מצליח? ב' טבת תשע"ב / 28 בדצמבר 2011

גם באופן זה אין חשש איסור. וכמו שפסק הגר"מ מאזוז שליט"א

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה