הלכה ליום שלישי א' כסלו תשפ"ד 14 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת ולישועת

השבויים מעם ישראל

שיתעוררו רחמי שמים עליהם בזכות התורה הקדושה הנלמדת בכל אתר ואתר
ובזכות הלימוד שנלמד כאן
וירחם ה' יתברך ויחיש ישועה כהרף עין להשבת השבויים במהרה, ויתגדל שמו בעולם בשחרורם
ויתקדש שם שמים בעולם

הוקדש על ידי

המצפה לרחמי ה'

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום?

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך שיעור אמירת המילים "שלום עליך רבי" מסיום הופעת הברק או שמיעת הרעם) אבל אחר כך אינו יכול לברך, אלא ימתין לרעם השני או השלישי.

אין לברך על הברקים והרעמים יותר מפעם אחת ביום, אלא אם כן נתפזרו העננים לגמרי, וזרחה השמש, וחזרו ונתקשרו העננים, שאז יכול לברך שוב, אף על פי שבירך כבר באותו יום. ואם עבר הלילה, אפילו לא נתפזרו העננים כלל, חוזר ומברך על הברקים ועל הרעמים. (ואין קשר בין הברכות, שאף על פי שלא ראה ברק מברך על הרעם).

ומכל מקום יש לציין, שמרן רבינו הגדול זכרו לברכה בשיעוריו, לא היה מזכיר ענין זה, שאם נתפזרו העבים (העננים) רשאי לברך שוב. וכאשר נשאל על כך, השיב, שהוא משום שרוב בני האדם אינם בקיאים וזהירים כל כך להבחין מתי הוא שיעור שנתפזרו העבים, ולכן אינו מזכיר בכלל ענין זה.

השומע קול רעם מתוך שנתו, והתעורר ורוצה לברך על השמיעה, אלא שאם ילך ליטול את ידיו כבר יאבד את הברכה מכיון שיחלוף זמן רב, יכול לברך ועודו במיטתו, על ידי שישפשף את ידיו בבגדו (משום נקיות), ומיד יברך.

ולסיכום: אין לברך על הברקים והרעמים אלא פעם אחת ביום. והשומע קול רעם בשוכבו על מיטתו בלילה, ישפשף ידיו בבגד או בשמיכה, ויברך מיד על הרעם.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אדם בירך ביום ובערב שוב ראה ברק מברך שוב או שיום במקרה הזה זה בוקר וערב? כ"ו תשרי תשפ"א / 14 באוקטובר 2020

אומרים שמרן זצ"ל השיב שלענין זה, יום הוא מבוקר עד לילה. ולכן לא יברך בלילה. אלא למחרת.  

אדם שקם בלילה ורוצה ללמוד, צריך לברך ברכות התורה, איך זה מיסתדר עם מה שכתוב בהלכה, שהרי לא ברך ברכות התורה? י"ד כסלו תש"פ / 12 בדצמבר 2019

גם ברכות השחר אפשר לברך לפני ברכות התורה, רק ללמוד תורה אסור.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? י"ח סיון תשע"ט / 21 ביוני 2019

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי לדעת איפה המקור במר"ן זיע"א לברך על ההבזק של הברק ואפילו לא ראה את הברק? ג' טבת תשע"ט / 11 בדצמבר 2018

ספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד תסו.

בעניין ראיית הברק, ניתן לברך רק אם ראה את הברק עצמו (זיגזג), או שדי בראיית השמיים מוארים מהבזק הברק כדי שיוכל לברך? ב' טבת תשע"ט / 10 בדצמבר 2018

נוהגים לברך גם על ההבזק

רציתי רק להאיר שבדרום פלורידה, יש הרבה ימים שניכר לכו"ע שנתפזרו העננים וזרחה השמש וחזרו ונתקשרו שוב. ויוצא לנו שמברכים יותר מפעם ביום י"ב כסלו תשע"ט / 20 בנובמבר 2018

במקרה כזה שהדבר ברור שהתפזרו העננים, בודאי שאפשר לברך כמה פעמים.

לגבי  "התפזרות  העבים"  שכב'  כתב  שמרן  זצ"ל  לא  היה  מזכיר  בשיעוריו, אזכרה  ימים  מקדם, בשעוריו  הקבועים  בעירנו  ב"ב,  לפני  קרוב ל—40   שנה,  הזכיר  גם  הזכיר,
וזכורני   שהגדיל  עצה  והפליא  תושיה  באמרו:  "שגם  זרחה  השמש" לאחר  ההתפזרות,
בכדי  להסיר  מכל  ספק!!! י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

תזכה למצוות על ההערה

בקשר להלכה שכתבתם, אני  הקטן  זכיתי  לשמוע  מדברות  קדשו  של  מרן  זצ"ל   קרוב  ל--40  שנה,
וזכורני  שבשיעוריו   הרבים  היה תמיד  מזכיר "על  התפזרות  העבים",  וצריך  לברך  שנית  בעת  השמע  הרעם  החדש,
והניף  ידו שנית  בספרו  יחוה-דעת,  והחזיק  אחריו  בנו  וידידו   הרה"ג   הראשל"צ  רבי  יצחק  שליט"א,
ואמר  ברבים  שלפי  משנתו  של  מרן  זצ"ל,  כנ"ל. ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

תודה על הדברים. כנראה בשנים מאוחרות יותר השתנו הדברים
 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה